חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
על משמר הכנסת

הכותל: שאלות ותשובות


 ביום ראשון, 25 ביוני 2017, ראש חודש תמוז תשע"ז החליטה ממשלת ישראל להקפיא את מתווה הפשרה בכותל. אספנו כמה תשובות לשאלות חוזרות בנושא הכותל.
לחצו לצפייה
תקציר...
מיקי זוהר

ח"כ זוהר בנושא על מדיניות הצ"ק אאוט של בתי המלון: שני שליש מהאוכלוסייה במדינת ישראל מודרת מבתי המלון, אני מתכוון להביא חקיקה שתטפל בנושא.

ביום שלישי ה-18.7.2017 קיימה הוועדה לצדק חלוקתי ולשוויון חברתי דיון בנושא המדינה יהודית, בתי המלון כנראה שלא. הבסיס לדיון שכינס יו"ר הוועדה ח"כ מיקי זוהר (הליכוד) הוא מדיניות הצ"ק אאוט של בתי המלון בישראל, שמכריחה את האורחים לפנות את חדריהם בצהרי יום השבת, דבר הפוגע במיוחד באורחים שומרי שבת. במהלך הדיון ח"כ זוהר את כוונתו להניח הצע"ח האוסרת על בתי המלון לעשות כך.
תקציר...
קסניה סבטלובה

ח"כ סבטלובה: בערוץ 20 נמנע ייצוג מינימלי, בצורה דרסנית, ונמנעת האפשרות להביע עמדות.

ביום רביעי ה-18.7.2017 קיימה ח"כ קסניה סבטלובה (המחנה הציוני) דיון של השדולה לחופש העיתונות בנושא- מי מפחד מיהדות פלורליסטית? ערוץ 20 מדיר תכנים שאינם אורתודקסים. בדיון השתתפו מנכ"ל התנועה המסורתית, עו"ד יזהר הס, ונציגות המרכז הרפורמי לדת ומדינה.
תקציר...
סתיו שפיר

דיון על הדתה בוועדת השקיפות, ח"כ שפיר: "הדיון שלנו הוא בעד. בעד חינוך יהודי. נגד שטיפת מוח פוליטית"

ועדת השקיפות דנה ביום 17 ביולי 2017 בנושא ההדתה במערכת החינוך הממלכתית, הדיון התקיים ביוזמת ח"כ יעל גרמן (יש עתיד).
תקציר...
שרן השכל

פתרון יצירתי? ח"כ שרן השכל (הליכוד) מציעה להתיר לישראלים להינשא אזרחית במתחמי השגרירויות בארץ

במקום לנסוע לקפריסין או לפראג: מטרת הצעה זו היא לאפשר לאזרחי המדינה, אשר אינם יכולים להינשא ברבנות בדרך המסורתית מסיבות שונות, להירשם לנישואין אזרחיים במתחם שגרירות זרה בישראל.
תקציר...

"חוק עוקף דרעי"? מרצ מציעה לאפשר חופש לרשויות מקומיות לפעול (גם בענייני השבת) ללא אישור שר הפנים


הצעת החוק של סיעת מרצ, מבקשת לפתור את המחלוקת סביב פתיחת המרכולים בתל אביב בשבת באופן עקיף.  ההצעה מבקשת לבטל את סמכותו של שר הפנים, שניתנה לו בתום המנדט הבריטי, לאשר חקיקת עזר עירונית. וכך לאפשר חופש חקיקתי מלא לרשויות המקומיות בהתאם לצרכים ולמאפיינים של תושביהן ללא הצורך בחותמת האישור של השר. 
אולי כך מבקשות חברות וחברי הכנסת של מרצ להשפיע על תוצאות המחלוקת הזו, טרם שנידונה שוב בבית המשפט לבקשת שר הפנים אריה דרעי (ש"ס) עצמו. 
תקציר...
דוד אזולאי

ח"כ שטרן וח"כ לביא (יש עתיד) לשר לשירותי דת: הרבנות הראשית פסלה 160 מרבני חו"ל, על איזה בסיס?!?

בעקבות חשיפת רשימת הרבנים, שאינם מוכרים על-ידי הרבנות לנושאי בירור יהדות ומעמד אישי. כמאה ושישים רבנים מחוץ-לארץ, ביניהם רבנים אורתודוכסים בכירים מעשרים וארבע מדינות שונות. הגישו ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) וח"כ עליזה לביא (יש עתיד) שתי שאילתות לשר לשירותי דת, דוד אזולאי (ש"ס), בנושא.
תקציר...
דוד אזולאי

שר הדתות אזולאי על נשות הכותל: "הן נשות פרובוקציה שבאות לעורר מחלוקת. איך הם יכולים לקחת ספר תורה לשים אותו מתחת לבגדים"

ביום חמישי ה-13.7.2017 התראיין השר לשירותי דת, דוד אזולאי (ש"ס), בתכנית הצהריים של כאן רשת ב' בנושא הקמפיין הציבורי של התנועה המסורתית והתנועה הרפורמית ליישום מתווה הכותל שסוכם בממשלת ישראל בחודש ינואר 2016, והוקפא על ידה בסוף חודש יוני 2016. 
תקציר...
עבד אלחכים חאג' יחיא

ח"כ חאג' יחיא: כשהמדינה לא מסכימה לממן בניית מסגדים, ויש מחסור במשכורות לבעלי תפקידים במסגד, זה פוגע בזכותנו לקיים את דתנו לפי החוק, לפי מגילת העצמאות ולפי כל דין שאנשים יכולים לחשוב עליו

בעד

ביום רביעי ה-12.7.2017 קיימה מליאת הכנסת דיון בהצעה לסדר יום של ח"כ עבד אלחכים חאג' יחיא בנושא הצורך בהקמה ועדת חקירה פרלמנטרית בדבר העדר הקצאת משאבים לבעלי תפקידים במסגד ובניית מסגדים עבור בני הדת המוסלמית במדינת ישראל.
תקציר...

מהו מכון על משמר הכנסת?

מכון מעקב אזרחי אחר עמדות, התבטאויות, הצעות חוק והצבעות של נבחרות ונבחרי ציבור בתחום הדת והמדינה

המדיניות הממשלתית בתחום יחסי הדת והמדינה בישראל אינה משקפת את התמורות שחלו בחברה הישראלית בעשרים השנים האחרונות. מחוקקות ומחוקקים רבים עוד לא הבחינו בשינוי, אך רוב חוצה מגזרים תומך בהגדרה מחודשת ליחסים בין דת ומדינה בישראל.

בין הציבור ובין נבחריו נפער פער. חלק מנבחרות ונבחרי הציבור כלל לא ניסחו לעצמם משנה סדורה בתחום הדת והמדינה, לאחרים משנה מוצקה וברורה אך לא תמיד ידועה. בשני המקרים אין לציבור הרחב כלי יעיל לעקוב אחר עמדותיהם והצבעותיהם של נבחריו.

מכון על משמר הכנסת: מרכז ומציג מידע אודות עמדותיהם ופעולותיהם של נבחרות ונבחרי הציבור במכלול הנושאים הנוגעים ליחסי דת ומדינה בישראל.

מכון על משמר הכנסת משרת את הדמוקרטיה הישראלית:
דמוקרטיה איתנה יודעת לחדד את האחריותיות (Accountability) ואת השקיפות (Transparency) בין האזרח לנבחריו. מכון על משמר הכנסת מסייע להגשים ערכים אלו באמצעות מרכז מידע אינטרנטי שמשתף את הציבור בעמדותיהם העקרוניות, ביוזמותיהם הפרלמנטאריות, בהתבטאויותיהם הציבוריות ובמכלול הצבעותיהם של חברי וחברות הכנסת בנושאי דת ומדינה.

המכון מרכז מידע באופן רצוף, שקוף ופתוח לציבור בענייני חקיקה, מדיניות, התנהלות הכנסת, לרבות דף אישי לכל חבר וחברת כנסת שבו יוצגו:

עמדות והשקפת עולם – ריכוז עמדות היסוד הערכיות של חברי וחברות הכנסת בשורה של נושאים עקרוניים, הנוגעים לדמוקרטיה, לחופש הדת ולחופש מדת בישראל.

יוזמות והצעות חוק – מעקב אחר הצעות החוק והיוזמות אותן מקדמים חברי הכנסת בתחומים המבקשים להשפיע על יחסי דת ומדינה בישראל.

הצבעות – איסוף, הצגה ומעקב שוטף אחר אופן ההצבעה של כל חבר כנסת כאשר נושאי דת ומדינה מגיעים לשלב המעשה התחיקתי עצמו, ההצבעה.

תקשורת – כינוס ציטוטים נבחרים והתבטאויות מפתח של חברי הכנסת בנושאי חופש דת וחופש מדת, הן מהעיתונות הכתובה והאלקטרונית והן ממרחבי המדיה החברתית.

עבודה פרלמנטרית – שיקוף ההתנהלות הפוליטית היום-יומית של חברי וחברות כנסת ישראל בנאומיהם במליאה, בהצעות לסדר, בשאילתות ובפרוטוקולים רשמיים מהועדות.

ניתוחים ופרשנויות – יצירת פרופיל פעילות אישי לכל חבר וחברת כנסת, הכולל הסברים על ההשלכות השונות של הצעות חוק שיזמו או שאליהן הצטרפו.

מכון "על משמר הכנסת" מחויב לקוד אתי של יושרה ושקיפות. הנתונים יוצגו כהווייתם, לעיתים בצד פרשנות, אך ללא הטיה פוליטית וללא משוא פנים.


תקציר...

שווה קריאה

הצעת חוק ממשלתית: גיור רק בתנאים מוגבלים ביותר

הממשלה מפרסמת תזכיר חוק שמקשיח עד מאד את מגבלות הגיור בישראל. התזמון ככל הנראה נועד לאותת לבגצ לקראת הדיון הקריטי הקרוב בדבר גיורי היהדות המסורתית והרפורמית, ועל רקע גיורים פרטיים שהחלו להיערך בישראל על ידי רבני הציונות הדתית.
תקציר...

הצעת חוק: הסדרת שוק הכשרות בישראל, התשע"ז–2016

הצעת החוק מכוונת במישרין לשבירת המונופול של הרבנות הראשית בתחום הכשרות, וכן לטיפול בליקויים שנתגלו במערך הכשרות שמפעילה הרבנות הראשית, כפי שהעלו ממצאי דו"ח מבקר המדינה לשנת 2008. מתוך דברי ההסבר לחוק: "החוק המוצע מטרתו לקבוע פתרון מקיף וכולל לבעיות אשר הועלו בדוח מבקר המדינה ולהסדיר את תחום הכשרות בבתי עסק על ידי פתיחת שוק הכשרות לתחרות. זאת, בין היתר על ידי הקמת הרשות לפיקוח על מתן שירותי כשרות (להלן – הרשות) וכן, על ידי הרחבת הסמכות ליתן תעודת הכשר לכל מי שקיבל רישיון לכך."
תקציר...

שרת המשפטים איילת שקד במאמר על הגדרתה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית

בגיליון תשרי אוקטובר 2016 של כתב העת השילוח, שרת המשפטים, איילת שקד (הבית היהודי), שטחה את משנתה בנוגע למידת המשילות במדינת ישראל, ודרכים לחזקה. מאמרה של השרה שקד זכה לתגובות מצד מספר חברי וחברות כנסת.
תקציר...

יהודי התפוצות וישראל בוחרים בפלורליזם ושיוויון


הועד היהודי האמריקאי יחד עם הג'רוזלם פוסט, ערכו מחקר חדש ומקיף המציג את יחסם של יהודי ישראל והתפוצות לשאלות מפתח בעניין יהדות וישראל. הממצאים ברורים ביותר-
העולם היהודי רוצה פלורליזם, העולם היהודי מאמין בשויון. הציבור אומר את דברו בבהירות מלאה, ומצפה ממשלת ישראל ליישם את ערכי הפלורליזם והשויון בישראל, במהרה בימינו, הלכה למעשה.
הג'רוזלם פוסט יקדיש גליון מיוחד לשאלות המפתח הללו בסוף השבוע של 16 בספטמבר 2016. ועד אז- ליקטנו ותירגמנו כמה מהממצאים הבולטים.
זאת ועוד, פנינו לכל 120 חברות וחברי הכנסת בבקשה לקבל תגובה על תוצאות הסקר.
את תגובות המשיבים ניתן לקרוא כאן, ואנו נעדכן עם כל חבר וחברת כנסת שיגיבו לממצאים.

 
 
 
תקציר...

חוק האפלייה במקוואות עבר בקריאה שניה ושלישית בכנסת

בתום דיון ממושך ולאחר הסתייגויות רבות, מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 21), התשע"ו-2016 של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי כנסת. בקריאה שלישית
תמכו 41 והתנגדו 35.
החוק החדש קובע כי מועצות דתיות רשאיות שלא לתת לגופים (כלומר בעיקר לבתי הדין של "גיור כהלכה", התנועה המסורתית והתנועה הרפורמית) להשתמש במקוואות.
המקוואות בישראל הן שירות ציבורי, וזוהי הפעם הראשונה שהוגדרה בחוק אפליה גלויה ומופרשת כלפי התנועות הליברליות. לצד הפגיעה בעקרונות הדמוקרטיה (הרמיסה הבוטה של עקרון השויון, בתוספת עקיפת החלטת בג"צ) נזכיר כי על פי סקרים, כ- 7% מהיהודים בישראל מזהים עצמם כקשורים לתנועות המסורתית והרפורמית, וכי עיקר מניינה של יהדות התפוצות משתייך לזרמים אלה. ביחד עם קריסת מתווה הכותל, יש כאן מסר פוגעני ביותר כלפי יהדות התפוצות והיהדות הפלורליסטית בישראל.
החוק נולד כתגובה לפסיקת בג"צ מפברואר השנה. בג"צ פסק בעתירה שהוגשה על ידי התנועה המסורתית לפני עשר שנים, וקבע כי השימוש במקוואות צריך להיות מותר לכל אזרח על פי עקרון השויון.
יוזם החוק הוא ח"כ משה גפני מיהדות התורה, ומצטרפים אליו ח"כים ממפלגתו, מש"ס ומהבית היהודי. יוזמי החוק הסבירו כי מטרתו למנוע מ"כתות" לקיים טקסים במקוואות הטהרה.
כשהחוק עלה לראשונה הוסכם כי לא יקודם ללא הסכמת כל סיעות הקואליציה, אך החוק חוקק בהליך בזק עוד בטרם יציאת הכנסת לפגרת הקיץ. בתחילה התנגדו לחוק נשים אורתודוקסיות (שיוצגו בעיקר ע"י חברות הכנסת שולי מועלם ורחל עזריה), אך ח"כ גפני הבהיר שהחוק מיועד למנוע את כניסת ה"גופים" כלשונו, ולא הטובלות.
תחולתו של החוק תחל בעוד תשעה חודשים. במהלך תקופה זו אמורה הסוכנות היהודית לממן הקמה של 2-4 מקוואות לתנועה המסורתית ולתנועה הרפורמית. המדינה טרם באה בדברים עם הסוכנות היהודית ועם נציגי התנועות, ספק אם תשעה חודשים הם פרק זמן מספק להקמת מקוואות מופרדים אלה, ואף לא מובן מדוע הסוכנות צריכה להשתרבב פנימה כאפיק לפתרון האפליה הגלומה בחוק זה.
תקציר...
שוויון בנטל

מאחורי הקלעים של "ועדת שקד" - הועדה לשוויון בנטל: קראו את הפרוטוקולים של ישיבות הועדה

בחודש יולי שנת 2013 התכנסה לראשונה הועדה לשוויון בנטל, או בשמה המלא - הועדה המיוחדת לדיון בהצעת החוק בעניין השוויון בנטל בשירות הצבאי, בשירות האזרחי ובשוק העבודה ולהסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות. לתפקיד יו"ר הועדה מונתה ח"כ איילת שקד מסיעת הבית היהודי ולכן נהוג לכנות את הועדה גם בשם "ועדת שקד". 
הועדה, אשר השתתפו בה ח"כים רבים ואנשי מקצוע רלוונטיים, עסקה בכל האספקטים הנוגעים להצעת החוק עד אשר גיבשה נוסח סופי בתחילת חודש מרץ שנת 2014. נוסח, אשר חברי וחברות הכנסת אישרו במליאת הכנסת בתאריך 12.3.14.
לשם גיבוש נוסח הצעת החוק נערכו לא פחות מ-50 ישיבות במסגרת הועדה, כאשר מטרתה העיקרית הייתה להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19 והוראת שעה) (שילוב תלמידי ישיבות), התשע"ג-2013 (מ/787), ואת הצעת חוק שירות אזרחי לתלמידי ישיבות (הוראת שעה), התשע"ג-2013 (מ/787).
במסגרת הועדה נידונו סעיפים מהותיים ומרתקים וכן גם סעיפים יבשים ושוליים יותר. כמו כן, חלק מישיבות הועדה היו חסויות מטעמי ביטחון ועל כן לא פורסם הפרוטוקול שלהן. בנוסף, מסיבה לא ידוע, ישנם מספר פרוטוקולים נוספים אשר לא פורסמו עד כה.
קראו את תקצירי הפרוטוקולים או הורידו את הפרוטוקולים המלאים. 
תקציר...
נישואין

הצעת חוק: להסמיך את בית הדין הרבני לדון בנושאי שמירת ערכי הזהות היהודית של המשפחה במסגרת הליך הגירושין

במסגרת הליך גירושין המתקיים בימים אלו בבית הדין הרבני, הגיש אחד מבני הזוג בקשה לבית הדין, שיורה על עריכת ברית מילה לילדו בניגוד לעמדת בן הזוג השני שהתנגד לכך.
לאור בקשת האב, הורה בית הדין לאם על עריכת ברית מילה לילד. על החלטה זו הגישה האם עתירה לבג"ץ בטענה כי לבית הדין הרבני אין סמכות עניינית להורות על עריכת ברית מילה לילד.
במסגרת ההליך בבימ"ש העליון, הגיש היועץ המשפטי לממשלה חוות דעת, שבה טען כי לאור פסיקת השופט חשין בעניין אמיר יש לפרש את סמכויות בית הדין הרבני בצמצום, ולפיכך יש לקבוע כי לבית הדין הרבני אין סמכות להורות על עריכת ברית מילה לילד במסגרת הליך גירושין בין בני זוג.
לאור הספק שהתעורר בדבר סמכותו של בית הדין הרבני, מוצע כי ייקבע בחוק במפורש שבית הדין הרבני מוסמך, במסגרת הליך הגירושין, לדון בנושאי שמירת ערכי הזהות היהודית של המשפחה.


תקציר...
מגדר

השרה לימור לבנת: "הזכות להורות היא זכות בסיסית - אל לה להיות מוגבלת על בסיס נטייה מינית"


הבוקר עברה בועדת שרים לענייני חקיקה הצעת חוק אותה קידמה ח"כ עדי קול המבקשת להסדיר בחוק את נקודות הזיכוי במס גם להורים חד-מיניים.
בשבוע שעבר, הצעת החוק לא עברה משום ששרים רבים נעדרו מהישיבה. את הדברים הנ"ל אמרה השרה לימור לבנת כמי שהיתה אחת ממגישות הערער על-מנת שהצעת החוק תעלה לועדת שרים פעם נוספת.
קראו את דבריה המלאים בתוכן הידיעה.
תקציר...
שירותי דת

ח"כ איילת שקד: אין שום סיכוי שאנחנו נאפשר לרפורמים לחדור לרבנות הראשית וגם לא לשירותי הדת

דבריה של ח"כ איילת שקד על התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית -

"במדינת ישראל החילונים לא צריכים את הקשוש הזה. יש מסורת ויש הלכה ואני כאישה חילונית לא צריכה להתפלל לצד הגברים בבית הכנסת וכל השטויות שממציאים שם. אין שום סיכוי שאנחנו או מישהו אחר יאפשרו לרפורמים לחדור לרבנות הראשית וגם לא לשירותי הדת הללו. בחו"ל הם קיימים, ולבית היהודי בכלל ולשר בנט כשר התפוצות בפרק יש אחריות גם עליהם. השיח כלפיהם בחו"ל חייב להיות מכבד, כל עוד הם לא התבוללו, הם אחינו ואנחנו רוצים אותם כפרטים"
תקציר...
חופש דת

סגן השר לשירותי הדת אלי בן-דהן מקדם הצעת חוק שתאפשר להטיל עונשים פליליים על מי שעורך נישואים פרטיים

הבוקר (23/10) התארח סגן השר בוועדה לביקורת המדינה בדיון העוסק בדו"ח מבקר המדינה לגבי הנושא של רישום נישואין במדינת ישראל.

הוצגו מספר ליקויים באשר לרישום נישואים, בין היתר, תופעת הנישואים הפרטיים. בהקשר זה אמר סגן השר את הדברים הבאים-

"הנושא של נישואים פרטיים הוא נושא חמור. לצערי הרב, כמה וכמה פעמים רצינו להטיל עונשים פליליים אך מערכת המשפט בישראל לא נתנו לנו. זאת תקלה ולצערי משרד המשפטים מאד מקל בעניין הזה.
בעז"ה בקרוב יהיה חוק בעניין הזה. אני מקדם חוק בעניין הזה. מי שעורך נישואין פרטיים ללא אישור מוקדם מהרבנות יישפט לדין פלילי."

מתוך כתבה באתר סרוגים-

"..סגן שר הדתות, ח"כ הרב אלי בן-דהן (הבית היהודי) הצהיר כי יקדם חוק שיקבע צעדים משמעתיים, ואף פיטורי רב עיר, שיפעל בניגוד לנהלים. "יש להגביר את המשמעת לרבני ערים, ואני מתכוון לטפל בכך במלוא המרץ. בשנים האחרונות עשו מכך צחוק, אך אף אחד לא נולד רב עיר."

"אם מועצת הרבנות הראשית לא תטפל בכך, אקדם תיקון חוק שיעביר מתפקידו רב עיר שמפר משמעת. יש רבני עיר שצריכים להחליט האם רצונם להיות ממלכתיים או לעבוד במקומות אחרים", אמר סגן-השר שהוסיף כי יקדם גם חוק ענישה פלילית על נישואין, גירושים וגיורים אצל רבנים פרטיים.."


לקריאת הכתבה המלאה באתר סרוגים לחצ/י כאן
תקציר...
תנאי שימוש
עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר