חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
משה גפני

סיכום כנס הקיץ 2016 של הכנסת העשרים

חבר הכנסת משה גפני הוא הקטר המוביל את הרכבת הקואליציונית בזירת הדת המדינה. הוא עושה זאת בנחישות ובתחכום, תוך הישענות על תפקידו ונסיונו כיו"ר ועדת הכספים. ש"ס והבית היהודי הם, לרוב, שותפים נלווים ליוזמות מבית יהדות התורה. כולנו וישראל ביתנו אינן מטילות את כובד משקלן על נושאים הקשורים ביהדות בישראל.
ומהעבר השני, "קומנדו דת ומדינה" המונה מספר מצומצם ומחויב של חברי וחברות כנסת, ובראשם אלעזר שטרן ועליזה לביא ומספר חברות כנסת מהמחנה הציוני ומרצ, עמל להציב אלטרנטיבה מצד האופוזיציה.





לחצו על החוברת לקריאת הדוח המלא.
תקציר...
יאיר לפיד

הצבעה: מוסדות חרדים שלא מלמדים ליבה יתוקצבו על ידי המדינה

נגד

ביום שלישי ה2.8.16, בשעה 3:50 לפנות בוקר, עבר תזכיר החוק של שר החינוך נפתלי בנט המהווה עוד מסמר בארון הקבורה של רפורמות "יש עתיד". 
התזכיר למעשה מבטל את חובת לימודי הליבה שחלה על מוסדות חרדים, ומאפשר לשר החינוך לתקצב אותם כראות עיניו. כל הפרטים כאן
תקציר...
עליזה לביא

עבר בקריאה ראשונה: גם אדם שאינו שומר מצוות- יוכל לבחור לא לעבוד בשבת

אתמול (2.8.16) עברה בקריאה ראשונה במליאת הכנסת הצעת החוק של ח"כ עליזה לביא (יש עתיד) הגורסת כי גם אדם שאינו שומר מצוות יוכל לסרב לעבוד ביום שבת. ההצעה עברה בהליך חריג, כאשר וועדת שרים לענייני חקיקה לא אישרה אותה, אך מליאת הכנסת תמכה והחליטה להעביר אותה הלאה
תקציר...

הצעת חוק: הטמעת מורשת יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך וההשכלה הגבוהה


בחברה הישראלית קיימים שסעים עמוקים ומסוכנים בין קבוצות שונות בציבור. שסעים אלה מאיימים לפורר את החברה הישראלית ולהרוס את מה שנבנה בעמל רב לאורך שנים. 
מטרת הצעת החוק להקים מערך מקצועי להטמעת המורשת וההיסטוריה של יהדות ספרד והמזרח במערכת החינוך ובאקדמיה. יודגש שמטרת הצעת החוק אינה ליישם את מסקנות הוועדה, הפרוסות על פני מאות עמודים, ככתבן וכלשונן אלא מטרתה לפעול ברוח מסקנות הוועדה, תוך הפעלת שיקול דעת, ביצוע התאמות נדרשות, הפרדה בין עיקר ותפל ורב-שיח תמידי עם הגורמים השונים במערכת החינוך ובאקדמיה.
תקציר...

הצעת חוק:תמיכה במוסדות ציבור הפועלים בתחום היהדות הישראלית

בשנים האחרונות החברה הישראלית עדה להתפתחות של תרבות יהודית-ישראלית, הנשענת על אדני תרבות יהודית מסורתית, ומוצאת את דרכה לתרבות העכשווית.בהצעת חוק זו, מוצע להביא לחלוקה שוויונית של כספי התמיכה, באופן שבו שמוסדות ציבור הפועלים בתחום היהדות הישראלית והפיוט יקבלו ביטוי בחלוקת תקציב התרבות.
תקציר...
דב חנין

ח"כ דב חנין בכנס השבת: "מה שקרה לשבת הישראלית הוא סוג של טרגדיה. זה יום שיש בו ערך מכל כך הרבה בחינות אנושיות, הישג סוציאלי מדהים"

היום (26 ביולי 2016) נערך בכנסת כנס בנושא אופיה של השבת- "השבת כגורם מאחד בעם ומה כולל חוק השבת החדש". הכנס התקיים ביוזמת חברי הכנסת עמונאל טרכטנברג, מיקי זוהר, אלעזר שטרן ורחל עזריה. ארבעת חברי הכנסת מקדמים הצעת חוק המבוססת על אמנת גביזון מדן שמטרתה להסדיר חקיקה בהסכמה בנושא השבת בישראל. בכנס נכחו חברי חברות כנסת בהווה ובעבר, אישי ציבור ונציגי ארגונים, ובהם: השופטת רות גביזון, הרב יעקב מדן, ח"כ לשעבר רות קלדרון ורב יהודה גלעד, וכן נציגי התעשיינים. 
תקציר...
מיקי זוהר

הצעת חוק השבת תשע"ו 2016


מטרת הצעת החוק היא לעגן בחקיקה את מעמדה של השבת כיום המנוחה במדינת ישראל, ובכך לחזק את השבת כגורם מאחד ומלכד בחברה הישראלית. הצעת החוק מסדירה את שלל הסוגיות הנוגעות לשבת כיום המנוחה, ובזיקה לשבוע העבודה הישראלי, ובכלל זה את פתיחתם של מוסדות תרבות, בילוי ופנאי, את התחבורה הציבורית, את המסחר ואת קיצור שבוע העבודה – כמשלים של יום המנוחה.


הצעת החוק שואבת השראה ועידוד מאמנת גביזון-מדן, אשר גובשה לפני 13 שנה בין הרב יעקב מדן לפרופ' רות גביזון, והיא משקפת את רצונם העז של יוזמי ההצעה מן הקואליציה והאופוזיציה, לחיזוק המכנה המשותף בחברה הישראלית באמצעות כוחה המלכד של השבת.
תקציר...
יעקב אשר

ח"כ יעקב אשר בדיון על שכר הרבנים האיזוריים: "היחס של המדינה כלפי כלי קודש זו צביעות. ככה אי אפשר להמשיך"

כששמעתי שרב ישוב מרוויח 5000-6000 ₪ עם כל התוספות, לא האמנתי", אמר יו"ר ועדת הפנים ח"כ דוד אמסלם, בדיון שקיים ביום 25 ביולי 2016 בנושא שכר הרבנים ביישובים ובמועצות האיזוריות.
תקציר...
משה גפני

חוק האפלייה במקוואות עבר בקריאה שניה ושלישית בכנסת

בעד

בתום דיון ממושך ולאחר הסתייגויות רבות, מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 21), התשע"ו-2016 של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי כנסת. בקריאה שלישית
תמכו 41 והתנגדו 35.
החוק החדש קובע כי מועצות דתיות רשאיות שלא לתת לגופים (כלומר בעיקר לבתי הדין של "גיור כהלכה", התנועה המסורתית והתנועה הרפורמית) להשתמש במקוואות.
המקוואות בישראל הן שירות ציבורי, וזוהי הפעם הראשונה שהוגדרה בחוק אפליה גלויה ומופרשת כלפי התנועות הליברליות. לצד הפגיעה בעקרונות הדמוקרטיה (הרמיסה הבוטה של עקרון השויון, בתוספת עקיפת החלטת בג"צ) נזכיר כי על פי סקרים, כ- 7% מהיהודים בישראל מזהים עצמם כקשורים לתנועות המסורתית והרפורמית, וכי עיקר מניינה של יהדות התפוצות משתייך לזרמים אלה. ביחד עם קריסת מתווה הכותל, יש כאן מסר פוגעני ביותר כלפי יהדות התפוצות והיהדות הפלורליסטית בישראל.
החוק נולד כתגובה לפסיקת בג"צ מפברואר השנה. בג"צ פסק בעתירה שהוגשה על ידי התנועה המסורתית לפני עשר שנים, וקבע כי השימוש במקוואות צריך להיות מותר לכל אזרח על פי עקרון השויון.
יוזם החוק הוא ח"כ משה גפני מיהדות התורה, ומצטרפים אליו ח"כים ממפלגתו, מש"ס ומהבית היהודי. יוזמי החוק הסבירו כי מטרתו למנוע מ"כתות" לקיים טקסים במקוואות הטהרה.
כשהחוק עלה לראשונה הוסכם כי לא יקודם ללא הסכמת כל סיעות הקואליציה, אך החוק חוקק בהליך בזק עוד בטרם יציאת הכנסת לפגרת הקיץ. בתחילה התנגדו לחוק נשים אורתודוקסיות (שיוצגו בעיקר ע"י חברות הכנסת שולי מועלם ורחל עזריה), אך ח"כ גפני הבהיר שהחוק מיועד למנוע את כניסת ה"גופים" כלשונו, ולא הטובלות.
תחולתו של החוק תחל בעוד תשעה חודשים. במהלך תקופה זו אמורה הסוכנות היהודית לממן הקמה של 2-4 מקוואות לתנועה המסורתית ולתנועה הרפורמית. המדינה טרם באה בדברים עם הסוכנות היהודית ועם נציגי התנועות, ספק אם תשעה חודשים הם פרק זמן מספק להקמת מקוואות מופרדים אלה, ואף לא מובן מדוע הסוכנות צריכה להשתרבב פנימה כאפיק לפתרון האפליה הגלומה בחוק זה.
תקציר...
עיסאווי פריג'

הצעת חוק הקאדים (תיקון – כשירות מינוי קאדים ובחירתם), התשע"ו–2016 של ח"כ עיסאווי פריג'

הצעת החוק באה להסדיר את מינויי קאדים לבית הדין השרעי ולהבטיח כי ייבחרו מועמדים ראויים, וכי לא יווצר מצב של הטיה פוליטית בוועדת המינוי.
תקציר...

מהו מכון על משמר הכנסת?

מכון מעקב אזרחי אחר עמדות, התבטאויות, הצעות חוק והצבעות של נבחרות ונבחרי ציבור בתחום הדת והמדינה

המדיניות הממשלתית בתחום יחסי הדת והמדינה בישראל אינה משקפת את התמורות שחלו בחברה הישראלית בעשרים השנים האחרונות. מחוקקות ומחוקקים רבים עוד לא הבחינו בשינוי, אך רוב חוצה מגזרים תומך בהגדרה מחודשת ליחסים בין דת ומדינה בישראל.

בין הציבור ובין נבחריו נפער פער. חלק מנבחרות ונבחרי הציבור כלל לא ניסחו לעצמם משנה סדורה בתחום הדת והמדינה, לאחרים משנה מוצקה וברורה אך לא תמיד ידועה. בשני המקרים אין לציבור הרחב כלי יעיל לעקוב אחר עמדותיהם והצבעותיהם של נבחריו.

מכון על משמר הכנסת: מרכז ומציג מידע אודות עמדותיהם ופעולותיהם של נבחרות ונבחרי הציבור במכלול הנושאים הנוגעים ליחסי דת ומדינה בישראל.

מכון על משמר הכנסת משרת את הדמוקרטיה הישראלית:
דמוקרטיה איתנה יודעת לחדד את האחריותיות (Accountability) ואת השקיפות (Transparency) בין האזרח לנבחריו. מכון על משמר הכנסת מסייע להגשים ערכים אלו באמצעות מרכז מידע אינטרנטי שמשתף את הציבור בעמדותיהם העקרוניות, ביוזמותיהם הפרלמנטאריות, בהתבטאויותיהם הציבוריות ובמכלול הצבעותיהם של חברי וחברות הכנסת בנושאי דת ומדינה.

המכון מרכז מידע באופן רצוף, שקוף ופתוח לציבור בענייני חקיקה, מדיניות, התנהלות הכנסת, לרבות דף אישי לכל חבר וחברת כנסת שבו יוצגו:

עמדות והשקפת עולם – ריכוז עמדות היסוד הערכיות של חברי וחברות הכנסת בשורה של נושאים עקרוניים, הנוגעים לדמוקרטיה, לחופש הדת ולחופש מדת בישראל.

יוזמות והצעות חוק – מעקב אחר הצעות החוק והיוזמות אותן מקדמים חברי הכנסת בתחומים המבקשים להשפיע על יחסי דת ומדינה בישראל.

הצבעות – איסוף, הצגה ומעקב שוטף אחר אופן ההצבעה של כל חבר כנסת כאשר נושאי דת ומדינה מגיעים לשלב המעשה התחיקתי עצמו, ההצבעה.

תקשורת – כינוס ציטוטים נבחרים והתבטאויות מפתח של חברי הכנסת בנושאי חופש דת וחופש מדת, הן מהעיתונות הכתובה והאלקטרונית והן ממרחבי המדיה החברתית.

עבודה פרלמנטרית – שיקוף ההתנהלות הפוליטית היום-יומית של חברי וחברות כנסת ישראל בנאומיהם במליאה, בהצעות לסדר, בשאילתות ובפרוטוקולים רשמיים מהועדות.

ניתוחים ופרשנויות – יצירת פרופיל פעילות אישי לכל חבר וחברת כנסת, הכולל הסברים על ההשלכות השונות של הצעות חוק שיזמו או שאליהן הצטרפו.

על משמר הכנסת מחויב לקוד אתי של יושרה ושקיפות. הנתונים יוצגו כהווייתם - לעיתים עם פרשנות - אך ללא הטיה פוליטית וללא משוא פנים..


תקציר...

שווה קריאה

חוק האפלייה במקוואות עבר בקריאה שניה ושלישית בכנסת

בתום דיון ממושך ולאחר הסתייגויות רבות, מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 21), התשע"ו-2016 של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי כנסת. בקריאה שלישית
תמכו 41 והתנגדו 35.
החוק החדש קובע כי מועצות דתיות רשאיות שלא לתת לגופים (כלומר בעיקר לבתי הדין של "גיור כהלכה", התנועה המסורתית והתנועה הרפורמית) להשתמש במקוואות.
המקוואות בישראל הן שירות ציבורי, וזוהי הפעם הראשונה שהוגדרה בחוק אפליה גלויה ומופרשת כלפי התנועות הליברליות. לצד הפגיעה בעקרונות הדמוקרטיה (הרמיסה הבוטה של עקרון השויון, בתוספת עקיפת החלטת בג"צ) נזכיר כי על פי סקרים, כ- 7% מהיהודים בישראל מזהים עצמם כקשורים לתנועות המסורתית והרפורמית, וכי עיקר מניינה של יהדות התפוצות משתייך לזרמים אלה. ביחד עם קריסת מתווה הכותל, יש כאן מסר פוגעני ביותר כלפי יהדות התפוצות והיהדות הפלורליסטית בישראל.
החוק נולד כתגובה לפסיקת בג"צ מפברואר השנה. בג"צ פסק בעתירה שהוגשה על ידי התנועה המסורתית לפני עשר שנים, וקבע כי השימוש במקוואות צריך להיות מותר לכל אזרח על פי עקרון השויון.
יוזם החוק הוא ח"כ משה גפני מיהדות התורה, ומצטרפים אליו ח"כים ממפלגתו, מש"ס ומהבית היהודי. יוזמי החוק הסבירו כי מטרתו למנוע מ"כתות" לקיים טקסים במקוואות הטהרה.
כשהחוק עלה לראשונה הוסכם כי לא יקודם ללא הסכמת כל סיעות הקואליציה, אך החוק חוקק בהליך בזק עוד בטרם יציאת הכנסת לפגרת הקיץ. בתחילה התנגדו לחוק נשים אורתודוקסיות (שיוצגו בעיקר ע"י חברות הכנסת שולי מועלם ורחל עזריה), אך ח"כ גפני הבהיר שהחוק מיועד למנוע את כניסת ה"גופים" כלשונו, ולא הטובלות.
תחולתו של החוק תחל בעוד תשעה חודשים. במהלך תקופה זו אמורה הסוכנות היהודית לממן הקמה של 2-4 מקוואות לתנועה המסורתית ולתנועה הרפורמית. המדינה טרם באה בדברים עם הסוכנות היהודית ועם נציגי התנועות, ספק אם תשעה חודשים הם פרק זמן מספק להקמת מקוואות מופרדים אלה, ואף לא מובן מדוע הסוכנות צריכה להשתרבב פנימה כאפיק לפתרון האפליה הגלומה בחוק זה.
תקציר...
שוויון בנטל

מאחורי הקלעים של "ועדת שקד" - הועדה לשוויון בנטל: קראו את הפרוטוקולים של ישיבות הועדה

בחודש יולי שנת 2013 התכנסה לראשונה הועדה לשוויון בנטל, או בשמה המלא - הועדה המיוחדת לדיון בהצעת החוק בעניין השוויון בנטל בשירות הצבאי, בשירות האזרחי ובשוק העבודה ולהסדרת מעמדם של תלמידי הישיבות. לתפקיד יו"ר הועדה מונתה ח"כ איילת שקד מסיעת הבית היהודי ולכן נהוג לכנות את הועדה גם בשם "ועדת שקד". 
הועדה, אשר השתתפו בה ח"כים רבים ואנשי מקצוע רלוונטיים, עסקה בכל האספקטים הנוגעים להצעת החוק עד אשר גיבשה נוסח סופי בתחילת חודש מרץ שנת 2014. נוסח, אשר חברי וחברות הכנסת אישרו במליאת הכנסת בתאריך 12.3.14.
לשם גיבוש נוסח הצעת החוק נערכו לא פחות מ-50 ישיבות במסגרת הועדה, כאשר מטרתה העיקרית הייתה להכין לקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 19 והוראת שעה) (שילוב תלמידי ישיבות), התשע"ג-2013 (מ/787), ואת הצעת חוק שירות אזרחי לתלמידי ישיבות (הוראת שעה), התשע"ג-2013 (מ/787).
במסגרת הועדה נידונו סעיפים מהותיים ומרתקים וכן גם סעיפים יבשים ושוליים יותר. כמו כן, חלק מישיבות הועדה היו חסויות מטעמי ביטחון ועל כן לא פורסם הפרוטוקול שלהן. בנוסף, מסיבה לא ידוע, ישנם מספר פרוטוקולים נוספים אשר לא פורסמו עד כה.
קראו את תקצירי הפרוטוקולים או הורידו את הפרוטוקולים המלאים. 
תקציר...
נישואין

הצעת חוק: להסמיך את בית הדין הרבני לדון בנושאי שמירת ערכי הזהות היהודית של המשפחה במסגרת הליך הגירושין

במסגרת הליך גירושין המתקיים בימים אלו בבית הדין הרבני, הגיש אחד מבני הזוג בקשה לבית הדין, שיורה על עריכת ברית מילה לילדו בניגוד לעמדת בן הזוג השני שהתנגד לכך.
לאור בקשת האב, הורה בית הדין לאם על עריכת ברית מילה לילד. על החלטה זו הגישה האם עתירה לבג"ץ בטענה כי לבית הדין הרבני אין סמכות עניינית להורות על עריכת ברית מילה לילד.
במסגרת ההליך בבימ"ש העליון, הגיש היועץ המשפטי לממשלה חוות דעת, שבה טען כי לאור פסיקת השופט חשין בעניין אמיר יש לפרש את סמכויות בית הדין הרבני בצמצום, ולפיכך יש לקבוע כי לבית הדין הרבני אין סמכות להורות על עריכת ברית מילה לילד במסגרת הליך גירושין בין בני זוג.
לאור הספק שהתעורר בדבר סמכותו של בית הדין הרבני, מוצע כי ייקבע בחוק במפורש שבית הדין הרבני מוסמך, במסגרת הליך הגירושין, לדון בנושאי שמירת ערכי הזהות היהודית של המשפחה.


תקציר...
להט"ב

השרה לימור לבנת: "הזכות להורות היא זכות בסיסית - אל לה להיות מוגבלת על בסיס נטייה מינית"


הבוקר עברה בועדת שרים לענייני חקיקה הצעת חוק אותה קידמה ח"כ עדי קול המבקשת להסדיר בחוק את נקודות הזיכוי במס גם להורים חד-מיניים.
בשבוע שעבר, הצעת החוק לא עברה משום ששרים רבים נעדרו מהישיבה. את הדברים הנ"ל אמרה השרה לימור לבנת כמי שהיתה אחת ממגישות הערער על-מנת שהצעת החוק תעלה לועדת שרים פעם נוספת.
קראו את דבריה המלאים בתוכן הידיעה.
תקציר...
רבנות

ח"כ איילת שקד: אין שום סיכוי שאנחנו נאפשר לרפורמים לחדור לרבנות הראשית וגם לא לשירותי הדת

דבריה של ח"כ איילת שקד על התנועה הרפורמית והקונסרבטיבית -

"במדינת ישראל החילונים לא צריכים את הקשוש הזה. יש מסורת ויש הלכה ואני כאישה חילונית לא צריכה להתפלל לצד הגברים בבית הכנסת וכל השטויות שממציאים שם. אין שום סיכוי שאנחנו או מישהו אחר יאפשרו לרפורמים לחדור לרבנות הראשית וגם לא לשירותי הדת הללו. בחו"ל הם קיימים, ולבית היהודי בכלל ולשר בנט כשר התפוצות בפרק יש אחריות גם עליהם. השיח כלפיהם בחו"ל חייב להיות מכבד, כל עוד הם לא התבוללו, הם אחינו ואנחנו רוצים אותם כפרטים"
תקציר...
חופש דת

סגן השר לשירותי הדת אלי בן-דהן מקדם הצעת חוק שתאפשר להטיל עונשים פליליים על מי שעורך נישואים פרטיים

הבוקר (23/10) התארח סגן השר בוועדה לביקורת המדינה בדיון העוסק בדו"ח מבקר המדינה לגבי הנושא של רישום נישואין במדינת ישראל.

הוצגו מספר ליקויים באשר לרישום נישואים, בין היתר, תופעת הנישואים הפרטיים. בהקשר זה אמר סגן השר את הדברים הבאים-

"הנושא של נישואים פרטיים הוא נושא חמור. לצערי הרב, כמה וכמה פעמים רצינו להטיל עונשים פליליים אך מערכת המשפט בישראל לא נתנו לנו. זאת תקלה ולצערי משרד המשפטים מאד מקל בעניין הזה.
בעז"ה בקרוב יהיה חוק בעניין הזה. אני מקדם חוק בעניין הזה. מי שעורך נישואין פרטיים ללא אישור מוקדם מהרבנות יישפט לדין פלילי."

מתוך כתבה באתר סרוגים-

"..סגן שר הדתות, ח"כ הרב אלי בן-דהן (הבית היהודי) הצהיר כי יקדם חוק שיקבע צעדים משמעתיים, ואף פיטורי רב עיר, שיפעל בניגוד לנהלים. "יש להגביר את המשמעת לרבני ערים, ואני מתכוון לטפל בכך במלוא המרץ. בשנים האחרונות עשו מכך צחוק, אך אף אחד לא נולד רב עיר."

"אם מועצת הרבנות הראשית לא תטפל בכך, אקדם תיקון חוק שיעביר מתפקידו רב עיר שמפר משמעת. יש רבני עיר שצריכים להחליט האם רצונם להיות ממלכתיים או לעבוד במקומות אחרים", אמר סגן-השר שהוסיף כי יקדם גם חוק ענישה פלילית על נישואין, גירושים וגיורים אצל רבנים פרטיים.."


לקריאת הכתבה המלאה באתר סרוגים לחצ/י כאן
תקציר...
תנאי שימוש
עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר