חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
תאריך: 12.5.14

הצעת חוק: להקים רשות לפיקוח על הכשרות

הצעת חוק הרשות למתן שירותי השגחה ופיקוח על הכשרות, התשע"ד–2014

חוק שירותי הדת היהודים התשל"א–1971, המפקיד את מתן שירותי הדת בידי המועצות הדתיות, אינו מסדיר כלל את נושא הכשרות, והנושא מוסדר אך בחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983, הקובע כי המוסמכים לתת תעודת הכשר הם הרבנות הראשית ורבנים מקומיים, ובצה"ל הרב הצבאי הראשי. החוק המוצע להקמת הרשות לפיקוח על הכשרות מכיל פתרון מקיף וכולל לבעיות אשר הועלו בדוח מבקר המדינה ומסדיר את כל תחום הכשרות, החל ממתן תעודות ההכשר וכלה בהשגחה ופיקוח על בתי העסק בעלי ההיתרים. במסגרת החוק המוצע, תיפתר אי הבהירות החוקית באשר לסמכותם של הרבנות הראשית והרבנים המקומיים. אישור החוק יעגן ויסדיר את איכות מערך הפיקוח על כשרות המזון, יפתח את שוק ייבוא הבשר לתחרות וישפר את היקף ואיכות שירותי כשרות המזון במדינת ישראל.

הצעת חוק הרשות למתן שירותי השגחה ופיקוח על הכשרות, התשע"ד–2014

פרק א': מטרה ופרשנות
מטרת החוק -
  1.    מטרת החוק להקים רשות לפיקוח על הכשרות, שתפעל ליישום הוראות חוק זה ובכך תייעל את מתן שירותי ההשגחה על כשרות בבתי עסק.
הגדרות -
  2.    בחוק זה –
        "בית אוכל", "מצרך" ו"ייצור של מצרך" – כהגדרתם בחוק איסור הונאה בכשרות;
        "בית עסק" – בית אוכל, ייצור של מצרך ייבוא מצרך או שיווק מצרך;
        "בעל בית עסק" – בעל בית אוכל, יצרן העוסק בייצור של מצרך, יבואן העוסק בייבוא של מצרך או משווק העוסק בשיווק של מצרך;
        "בעל רישיון" – מי שקיבל רישיון למתן תעודת הכשר לפי חוק זה;
        "בשר" – כהגדרתו בחוק בשר ומוצריו, התשנ"ד–1994 ;
        "הוועדה" – ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת;
        "רישיון למתן תעודת הכשר" – רישיון שניתן לפי חוק זה למתן תעודת הכשר;
        "חוק איסור הונאה בכשרות" – חוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983 ;
        "חוק הרבנות הראשית לישראל" – חוק הרבנות הראשית לישראל, התש"ם–1980 ;
        "מועצה דתית" – מועצה שהוקמה לפי חוק שירותי הדת היהודיים [נוסח משולב], התשל"א–1971 ;
        "מועצת הרבנות הראשית לישראל" – כהגדרתה בחוק הרבנות הראשית לישראל;
        "משגיח כשרות" – אדם העוסק בהשגחה על כשרותם ההלכתית של מצרכים;
        "מפקח כשרות" – עובד העוסק בפיקוח על פעולתם של משגיחי כשרות;
        "עניין אחר" – לרבות עניין של קרובו של אדם או עניין של גוף שהאדם או קרובו הם מנהלים או עובדים אחראים בו, או עניין של גוף שיש לכל אחד מהם חלק בהון המניות שלו, בזכות לקבל רווחים, בזכות למנות מנהל או בזכות ההצבעה;
        "קבלן כוח אדם" – כהגדרתו בחוק העסקת עובדים על ידי קבלני כוח אדם, התשנ"ו–1996 ;
        "קרוב" – בן זוג, הורה, צאצא, אח, אחות או אדם אחר הסמוך על שולחנו של האדם, ובן זוגו של כל אחד מהם;
        "רב מקומי" – כהגדרתו בסעיף 2 לחוק איסור הונאה בכשרות;
        "רבנים ראשיים" – הרבנים הראשיים לישראל, שנבחרו לפי חוק הרבנות הראשית לישראל;
        "רשות מקומית" – עירייה או מועצה מקומית;
        "תאגיד כשרות", "תאגיד" – תאגיד שקיבל רישיון למתן תעודת הכשר על פי חוק זה;
        "השר" – השר לשירותי דת.
        פרק ב': הרשות למתן שירותי השגחה ופיקוח על הכשרות
        סימן א': הקמת הרשות ותפקידיה
הקמת הרשות -
  3.    מוקמת בזאת הרשות למתן שירותי השגחה על הכשרות (להלן – הרשות).
הרשות – תאגיד -
 4.    הרשות היא תאגיד.
הרשות – גוף מבוקר -
5.    הרשות היא גוף מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה התשי"ח–1958 [נוסח משולב] .
תפקידי הרשות -
  6.    ואלה תפקידי הרשות:
            (1)    לפקח על מתן שירותי ההשגחה על הכשרות בישראל, לרבות על ייבוא בשר ומוצריו מארצות זרות לארץ;
            (2)    להעניק רישיון למתן תעודות הכשר על פי כללים ותנאי סף שתקבע מועצת הרשות בהתאם לפרק ג';
            (3)    לחדש רישיון למתן תעודות הכשר, להתנותו בתנאים או לבטלו;
            (4)    לפקח על בעל רישיון באמצעים ובמועד שיקבעו בהתאם להחלטת המועצה כאמור בסעיף 46.
        סימן ב' : מועצת הרשות
הרכב המועצה -
  7.    (א)    לרשות תהיה מועצה של חמישה עשר חברים שימנה השר, באישור הממשלה (להלן – המועצה), וזה הרכבה:
            (1)    נציג שאינו עובד המדינה, שימנה השר, באישור הממשלה ולאחר התייעצות עם הרבנים הראשיים, והוא יהיה יושב ראש המועצה (להלן – היושב ראש);
            (2)    שני רבני ערים, רב עיר אחד מכל עיר משתי הערים הגדולות ביותר;
            (3)    המנהל הכללי של המשרד לשירותי דת;
            (4)    המנהל הכללי של הרבנות הראשית לישראל;
            (5)    שני ראשי המועצות הדתיות מהערים הגדולות ביותר, ובלבד שלא נבחרו כבר לכהן במועצה נציגים מערים אלו, ואם נבחר נציג כאמור – יבוא במקום ראש המועצה הדתית האמור, ראש המועצה הדתית של העיר הבאה בגודלה, וחוזר חלילה;
            (6)    שני ראשי ערים מהערים הגדולות ביותר ובהם אישה אחת לפחות, ובלבד שלא נבחרו כבר נציגים מאותן ערים לכהן במועצה;
            (7)    שני ראשי המועצות המקומיות הגדולות ביותר ובהם אישה אחת לפחות, ובלבד שלא נבחרו כבר נציגים מאותן ערים לכהן במועצה;
            (8)    שני ראשי המועצות האזוריות הגדולות ביותר ובהם אישה אחת לפחות, ובלבד שלא נבחרו כבר נציגים מאותן ערים לכהן במועצה;
            (9)    שתי נציגות שימנה שר הכלכלה, שאחת מהן היא מטעם הרשות לעסקים קטנים.
        (ב)    לעניין פסקאות 6 עד 8 של סעיף קטן (א) –
            (1)    לא כיהנה אישה בראש רשות מקומית הזכאית לנציג במועצה, תבוא במקום נציג אותה רשות מקומית ראש הרשות המקומית הגדולה ביותר שבה מכהנת אישה כראש רשות מקומית.
            (2)    נבחר נציג של רשות מקומית לפי אחת הפסקאות האמורות או לפי פסקה 5 – יבוא במקומו נציג הרשות המקומית הבאה בגודלה.
        (ג)    גודלן של הרשויות המקומיות לעניין סעיף זה יקבע על פי מספר התושבים הרשום במרשם האוכלוסין.
        (ד)    לא יתמנה ולא יכהן כחבר המועצה עובד הרשות.
ממלא מקום יושב ראש -
8.    (א)     המועצה, באישור השר, תבחר ממלא מקום קבוע ליושב ראש המועצה מבין חבריה (להלן – ממלא מקום יושב ראש).
        (ב)    ממלא מקום יושב ראש ימלא את תפקידי היושב ראש וישתמש בסמכויותיו אם נתמלא אחד מאלה:
            (1)    יושב ראש המועצה נעדר או נבצר ממנו למלא את תפקידו;
            (2)    הוא נתבקש לכך על ידי היושב ראש.
הצהרת אמונים -
  9.    לא יתמנה אדם לחבר מועצה אלא אם כן חתם על הצהרת אמונים, וזה נוסח ההצהרה: "מתחייב אני, לשמור אמונים למדינת ישראל ולחוקיה, למלא באמונה את תפקידי ברשות להשגחה על הכשרות לפי הוראות החוק ולקיים את החלטות הרשות".
תקופת כהונה -
  10.    (א)    תקופת כהונתה של המועצה תהיה חמש שנים; המועצה היוצאת תמשיך לכהן עד למינויה של המועצה הבאה.
        (ב)    יושב ראש המועצה שתקופת כהונתו תמה – לא ניתן למנותו לתקופת כהונה נוספת ברצף אך ניתן יהיה לשוב ולמנותו לאחר תקופת כהונה אחת, לתקופת כהונה נוספת;
        (ג)    חבר המועצה שתקופת כהונתו תמה – ניתן למנותו לתקופת כהונה נוספת אחת.
סייגים למינוי -
 11.    לא ימונה לחבר המועצה – 
        (1)    מי שאינו אזרח ישראלי ותושב ישראל;
        (2)    מי שהורשע בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לכהן כחבר המועצה או מי שנשא עונש מאסר וטרם חלפה תקופת ההתיישנות כמשמעותה בסעיף 14 לחוק המרשם הפלילי ותקנות השבים, התשמ"א–1981 , מיום ההרשעה או מיום גמר ריצוי עונש המאסר, לפי המאוחר.
        (3)    מי שתלוי ועומד נגדו כתב אישום בעבירה כאמור בפסקה (2).
השעיה מכהונה -
 12.    (א)    הוגש כתב אישום נגד יושב ראש המועצה בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש יושב ראש המועצה, רשאי השר, לאחר התייעצות עם היועץ המשפטי לממשלה, להשעות את היושב ראש מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו; בתקופת ההשעיה ימלא את מקומו ממלא מקום יושב ראש, והמועצה תבחר לתקופת ההשעיה חבר אחר כממלא מקומו; לא יושעה היושב ראש אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא לפני השר את טענותיו לעניין ההשעיה, בתוך תקופה שהורה השר.
        (ב)    הוגש כתב אישום נגד חבר המועצה בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש כחבר המועצה, רשאי היושב ראש, לאחר התייעצות עם השר, להשעות את חבר המועצה מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו; לא יושעה חבר המועצה אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא לפני היושב ראש את טענותיו לעניין ההשעיה, בתוך תקופה שהורה היושב הראש.
        (ג)    בתקופת ההשעיה כאמור בסעיפים קטנים (א) או (ב) ימונה חבר אחר שימלא את מקום חבר המועצה הממלא את מקום היושב ראש או חבר המועצה שהושעה, לפי העניין.
פקיעת כהונה -
  13.    (א)    חבר המועצה יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחד מאלה:
            (1)    התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש;
            (2)    הפר את הצהרתו כאמור בסעיף 9, והמועצה החליטה, ברוב חבריה להעבירו מכהונתו;
            (3)    נתקיים בו סייג מן הסייגים המפורטים בסעיף 11(1) או (2);
            (4)    נתקיים בו סייג כאמור בסעיף 7(ב) או 14(א);
            (5)    חדל לכהן בתפקיד בשלו מונה כחבר המועצה כאמור בסעיף 7;
            (6)    נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, והיושב ראש, לאחר התייעצות עם השר, העבירו מכהונתו בהודעה בכתב; נבצר מהיושב ראש למלא את תפקידו כאמור – יעבירו השר מכהונתו בהודעה כאמור;
            (7)    לא מילא את תפקידו כראוי והשר החליט, באישור הממשלה, להעבירו מכהונתו.
        (ב)    נעדר חבר המועצה, ללא סיבה מוצדקת, משלוש ישיבות רצופות של המועצה או ממחצית מהישיבות שערכה המועצה במשך שנה מיום תחילת כהונתו, רשאי היושב ראש, באישור השר, להעבירו מכהונתו בהודעה בכתב.
ניגוד עניינים -
 14.    (א)    לא יתמנה ולא יכהן כחבר המועצה מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי או עניין אחר או תפקיד אחר שלו.
        (ב)    חבר המועצה יימנע מהשתתפות בדיון, ומהצבעה בישיבות המועצה שהנושא הנדון בהם עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של חשש לניגוד עניינים בין תפקידו כחבר המועצה לבין עניין אישי או עניין אחר או תפקיד אחר שלו, ולא יטפל במסגרת מילוי תפקידו במועצה בנושא שעלול לגרום לו להימצא במצב כאמור גם מחוץ לישיבות המועצה; ואולם רשאי חבר המועצה להביא בחשבון גם את ענייניו של הגוף שהוא נציגו, ככל שהם קשורים לחוק זה, ולא יראו אותו כמצוי במצב של ניגוד עניינים בשל כך בלבד.
        (ג)    התברר לחבר המועצה, כי נושא הנדון בישיבה של המועצה או שהוא הופקד על טיפולו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע על כך ליושב ראש המועצה.
מינוי חבר חדש -
  15.    נתפנה מקומו של חבר מועצה, ימונה חבר אחר במקומו בדרך האמורה בסעיף 7.
ישיבות המועצה -
  16.    (א)    המועצה תתכנס אחת לשלושה חודשים, לפחות, אלא אם כן החליטה המועצה, בנסיבות מיוחדות, אחרת.
        (ב)    יושב ראש המועצה ינהל את ישיבותיה; הוא יזמן את ישיבות המועצה ויקבע את מועדן, מקומן וסדר יומן, בכפוף להוראות לפי חוק זה.
        (ג)    המועצה תקיים ישיבה מיוחדת אם דרשו זאת השר או שלושה מחבריה לפחות; נדרשה ישיבה כאמור, תתקיים הישיבה בתוך ארבעה עשר ימים מיום הדרישה, זולת אם נדרש לקיימה בתוך זמן קצר יותר; בישיבה תדון המועצה בנושאים המפורטים בדרישה.
מניין חוקי, סדרי דיון והחלטות -
  17.    (א)    המניין החוקי בישיבות המועצה הוא רוב חבריה המכהנים, ובהם יושב ראש המועצה או ממלא מקומו.
        (ב)    לא היה מניין חוקי בישיבת המועצה, יכנס היושב ראש את המועצה לישיבה שנייה בתוך שבעה ימים מן המועד שנקבע לישיבה הקודמת; ישיבה זאת תהיה כדין בכל מספר של חברים.
        (ג)    חבר מועצה שנעדר מישיבה שלא נפתחה לפי סעיף קטן (א) ומישיבה שנתקיימה לפי סעיף קטן (ב), יראו אותו כאילו נעדר משתי ישיבות לעניין סעיף 13(ב).
        (ד)    משנפתחה ישיבה במניין חוקי או לפי סעיף קטן (ב), יהיה המשך הישיבה כדין בכל מספר חברים, ובלבד שיושב ראש המועצה או ממלא מקומו נוכח בישיבה.
        (ה)    המניין החוקי בעת קבלת החלטות הוא לכל הפחות חמישה חברים.
        (ו)    החלטות המועצה יתקבלו ברוב דעות החברים הנוכחים והמשתתפים בהצבעה; היו הדעות שקולות – יכריע היושב ראש.
        (ז)    המועצה תקבע לעצמה את סדרי עבודתה ונוהלי דיוניה, ככל שלא נקבעו בחוק זה או על פיו.
גמול והחזר הוצאות -
 18.    חברי המועצה לא יהיו זכאים לשכר בעד חברותם במועצה, אך יהיו זכאים להחזר הוצאות הקשורות במילוי תפקידם עד החזר בשיעור שיקבע השר, באישור שר האוצר.
תוקף פעולות -
 19.    קיום המועצה, סמכויותיה ותוקף החלטותיה לא ייפגעו מחמת שנתפנה מקומו, או מחמת ליקוי במינויו או בהמשך כהונתו של חבר מועצה, ובלבד שמספר חברי המועצה המכהנים לא פחת מחמישה.
        סימן ג' : תפקידי המועצה וסמכויותיה
תפקידי המועצה -
  20.    (א)    ואלה תפקידי המועצה:
            (1)    לקבוע את מדיניות הרשות ולהתוות את קווי פעולתה, לאחר התייעצות עם הרב הראשי לישראל המכהן כנשיא מועצת הרבנות הראשית לישראל (להלן – הרב הראשי);
            (2)    למנות ולהנחות את מנהל הרשות וסגנו במילוי תפקידיהם ולפקח על מילוי תפקידי הרשות;
            (3)    לאשר הצעת תקציב שנתי להפעלת הרשות, כאמור בסעיף 33, ולהגישה לאישור השר ושר האוצר;
            (4)    לאשר את הדוחות הכספיים של הרשות;
            (5)    לפקח על ביצוע המדיניות והתקציב של הרשות, בהתאם לנוהלי כספים ומשק המקובלים לגבי תקציב המדינה;
            (6)    לפקח על טוהר המידות, המינהל התקין, ייעול וחסכון של הרשות ועובדיה;
            (7)    לקבוע תנאי סף למבקש רישיון למתן תעודת הכשר על ידי הרשות, כמפורט בסעיף 44;
            (8)    לקבוע הוראות לעניין הכשירות הנדרשת למשרת משגיח כשרות, אופן העסקתו בידי בעל הרישיון למתן תעודת הכשר ושכרו;
            (9)    לקבוע כללים הלכתיים, טכניים ופרוצדוראליים לרישיון למתן תעודות הכשר, מכל סוג שהוא, לרבות ייבוא בשר ומוצריו מחוץ לישראל (בסעיף זה – הכללים);
            (10)    לקבוע כללים בכל הנוגע לפעולותיה ודרכי ניהולה של הרשות, לרבות בענייני צורתה של תעודת הכשר, מספורה, אופן הצגתה בבית העסק, תדירות ביקוריהם של משגיחי הכשרות ובקשות לקבלת היתר לעיסוק בעבודה נוספת של עובדי הרשות.
        (ב)    השר רשאי לדרוש מהמועצה לקבוע כללים בעניין שיקבע; לא קבעה המועצה כללים כאמור בתוך תקופה שקבע השר, רשאי השר לקבוע את הכללים כאמור, באישור הוועדה.
        (ג)    הכללים כאמור בסעיף זה יפורסמו ברשומות.
קשר עם הרבנים הראשיים והרבנים המקומיים -
  21.     המועצה רשאית להזמין את הרב הראשי לישיבותיה; ביקש הרב הראשי להופיע בפני המועצה – תתקיים ישיבה בנוכחותו בתוך שבועיים ממועד הבקשה; בישיבות כאמור ידונו בליבון סוגיות הכשרות ויישומן.
        סימן ד' : מנהל הרשות וסגנו
מנהל הרשות -
  22.    (א)    המועצה תמנה, באישור יושב ראש המועצה ולאחר התייעצות עם השר, מנהל לרשות (להלן – המנהל).
        (ב)    המנהל ינהל את הרשות בהתאם למדיניות ולקווי הפעולה שתקבע המועצה, יהא אחראי על ביצוע החלטות המועצה וימלא כל תפקיד אחר שהמועצה תטיל עליו.
        (ג)    בכפוף להוראות חוק זה והחלטות המועצה, יהיו למנהל כל הסמכויות הדרושות לניהול הרשות, ובכלל זה הסמכות לייצג את הרשות בכל עניין ולחתום על הסכם או מסמך בשמה.
סגן מנהל -
 23.    (א)    המועצה, באישור המנהל ולאחר התייעצות עם השר, תמנה סגן מנהל לרשות (להלן – סגן מנהל).
        (ב)    סגן המנהל ימלא את תפקידיו וישתמש בסמכויותיו של המנהל, כל עוד נבצר מהמנהל, מטעמים כלשהם, לעשות כן, או שהתבקש לכך על ידו.
הצהרת אמונים -
  24.    לא יתמנה אדם למשרת מנהל או סגן מנהל אלא אם כן חתם על הצהרת אמונים כאמור בסעיף 9.
תקופת כהונה -
  25.    (א)    תקופת כהונתו של המנהל תהיה שש שנים מיום הצהרתו כאמור בסעיף 9.
        (ב)    תקופת כהונתו של סגן המנהל תהיה חמש שנים מיום הצהרתו כאמור בסעיף 9.
תנאי עבודה ושכר למנהל וסגנו -
  26.    תנאי עבודתם ושכרם של המנהל וסגנו ייקבעו על ידי השר, באישור שר האוצר.
סייגים למינוי -
  27.    לא ימונה מנהל רשות או סגנו אם נתקיים בו סייג מן הסייגים המפורטים בסעיף 11, בשינויים המחויבים.
השעיה מכהונה -
  28.    הוגש כתב אישום נגד המנהל או סגנו בעבירה אשר מפאת מהותה, חומרתה או נסיבותיה אין הוא ראוי לשמש מנהל רשות או סגנו, לפי העניין, רשאי יושב ראש המועצה, לאחר התייעצות עם השר, להשעות את המנהל או סגנו מכהונתו עד למתן פסק דין סופי בעניינו; לא יושעה מנהל או סגנו אלא לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא בפני היושב ראש את טענותיו לעניין ההשעיה, בתוך תקופה שהורה היושב ראש.
פקיעת כהונה -
  29.    (א)     המנהל או סגנו יחדל לכהן לפני תום תקופת כהונתו באחד מאלה:
            (1)    התפטר במסירת כתב התפטרות ליושב ראש;
            (2)    הפר את הצהרתו כאמור בסעיף 9, והמועצה החליטה ברוב חבריה להעבירו מכהונתו;
            (3)    נתקיים בו סייג מן הסייגים המפורטים בסעיף 11(2) או (3), בשינויים המחויבים;
            (4)    נבצר ממנו דרך קבע למלא את תפקידו, ויושב ראש המועצה, לאחר התייעצות עם השר והמועצה, העבירו מכהונתו בהודעה בכתב;
            (5)    לא מילא את תפקידו כראוי ויושב ראש המועצה החליט, באישור השר, ולאחר שניתנה לו הזדמנות להביא בפניו את טענותיו להעבירו מכהונתו;
            (6)    המועצה החליטה ברוב של שבעה חברים לפחות להעבירו מכהונתו, לאחר שניתנה לו הזדמנות להביא בפניה את טענותיו.
        (ב)    התפטר המנהל או סגנו כאמור בסעיף קטן (א)(1), תפקע כהונתו בתום שלושים ימים מיום הגשת כתב ההתפטרות, זולת אם הסכים יושב ראש המועצה למועד קצר יותר, על פי בקשת המתפטר.
ניגוד עניינים -
 30.    (א)    לא יתמנה ולא יכהן כמנהל או סגנו מי שעלול להימצא, במישרין או בעקיפין באופן תדיר, במצב של ניגוד עניינים בין תפקידו כמנהל או סגן מנהל לבין עניין אישי או עניין אחר או תפקיד אחר שלו.
        (ב)    המנהל או סגנו יימנע מהשתתפות בדיון ומהצבעה בישיבות שהנושא הנדון בהן עלול לגרום לו להימצא, במישרין או בעקיפין, במצב של חשש לניגוד עניינים בין תפקידו כמנהל או כסגנו לבין עניין אישי או עניין אחר או תפקיד אחר שלו, ולא יטפל במסגרת מילוי תפקידו בנושא שעלול לגרום לו להימצא במצב כאמור.
        (ג)    התברר למנהל או סגנו כי נושא הנדון בישיבה או שהוא הופקד על טיפולו עלול לגרום לו להימצא במצב של ניגוד עניינים כאמור בסעיף קטן (ב), יודיע על כך ליושב ראש המועצה ויימנע מהמשך עיסוק באותו עניין.
אצילת סמכויות -
  31.    המנהל רשאי לאצול מסמכויותיו לעובד מעובדי הרשות ולייפות את כוחו לחתום על כל הסכם או מסמך בשם הרשות, ובלבד שאצילת סמכות לייצג את הרשות בעסקאות ולחתום בשמה על מסמכים הנוגעים לה אושרה מראש, בכתב, על ידי המועצה.
        סימן ה' : גזבר, תקציב, תשלומים ואגרות
גזבר הרשות וניהול ענייניה הכספיים -
  32.    (א)    המועצה תמנה את גזבר הרשות (להלן – הגזבר).
        (ב)    הגזבר יהיה אחראי על ניהול ענייניה הכספיים של הרשות, ובין השאר על הכנת הצעת התקציב של הרשות ועל הכנת הדוחות הכספיים.
        (ג)    הגזבר ינהל מערכת חשבונות של כל הכספים המתקבלים והמוצאים בידי הרשות או בשמה; חשבון זה יהא פתוח לעיון חברי המועצה.
        (ד)    פקודת תשלום או שיק לחובת הרשות וכן חוזה, כתב התחייבות או מסמך אחר שיש בו התחייבות כספית מטעם הרשות, יהיו חתומים בידי מנהל הרשות ובידי הגזבר.
תקציב -
  33.    (א)    המנהל יגיש בכל שנה לאישור המועצה, במועד ובאופן שתקבע המועצה, הצעת תקציב של הרשות לכל שנת כספים, ובה אומדן הכנסותיה והוצאותיה של הרשות.
        (ב)    המועצה תאשר את הצעת התקציב כפי שהגיש אותה מנהל הרשות או בשינויים שתמצא לנכון, ותגישה לשר ולשר האוצר, לאישורם, לא יאוחר מ-30 בנובמבר בכל שנה.
        (ג)    התקציב שאושר על ידי השר ושר האוצר יהיה תקציב הרשות לאותה שנה; לא ישולם סכום מכספי הרשות ולא תתחייב הרשות בשום התחייבות, אלא על פי התקציב שאושר כאמור.
        (ד)    המנהל רשאי להציע למועצה לאשר תקציב נוסף בהתאם להכנסותיה והמועצה רשאית לקבל הצעתו ולהגישה לאישור השר ושר האוצר.
        (ה)    השר ושר האוצר רשאים לקבוע כללים לעניין סעיף זה, לרבות כללים בדבר מבנה התקציב ודרכי הכנתו.
תשלומים ואגרות -
  34.    השר ושר האוצר, באישור המועצה והוועדה, יקבעו את גובה התשלומים והאגרות שישולמו לרשות עבור קבלת רישיון למתן תעודת הכשר וחידושו.
        סימן ו' : עובדי הרשות ונותני שירות חיצוניים
העסקת עובדים -

  35.    (א)    הרשות תהיה רשאית להעסיק עובדים לפי תקן שתקבע המועצה.
        (ב)    קבלתו של אדם לעבודה ברשות תיעשה בהליך המקנה הזדמנות שווה והוגנת לכל.
עובדי הרשות והמועסקים בה -
  36.    לא יפעל אדם בשם הרשות ולא יקבל תמורה כלשהי מהרשות אלא אם כן הוא עובד הרשות או מועסק על ידה כנותן שירות חיצוני או מועסק באמצעות קבלן כוח אדם, כפי שתקבע הרשות.
תנאי עבודה -
 37.    תנאי עבודתם של עובדי הרשות יהיו כתנאי עבודתם של עובדי המדינה, כפי שיקבעו השר ושר האוצר ובאישור המועצה.
שכר -
  38.    שכרם של עובדי הרשות והמועסקים על ידה כנותני שירותים חיצוניים ישולם על ידי הרשות בלבד.
עיסוק בתפקיד בלבד -
  39.    עובד הרשות לא יעסוק בעבודה, במשלח יד או בכל עיסוק אחר אלא בתפקידו ברשות, אלא אם כן הותר העיסוק בכללים, כאמור בסעיף 20(א)(10), וניתן לכך היתר בכתב מאת מנהל הרשות.
נותני שירותים חיצוניים -
  40.    (א)    הרשות רשאית לשכור נותני שירותים חיצוניים לרבות בתחום ייעוץ משפטי או ראיית חשבון (להלן – יועץ מקצועי).
        (ב)    הרשות רשאית להתייעץ בעניין מסוים עם היועץ המקצועי, וכן רשאית היא למנות לה יועץ מקצועי של קבע, בכפוף לאישור המועצה.
הוראות משמעת -
  41.    הוראות חוק שירות המדינה (משמעת), התשכ"ג–1963 , והתקנות על פיו, יחולו על עובדי הרשות, בשינויים המחויבים ובתיאומים שיקבע השר.
תקנות להבטחת טוהר המידות -
  42.    השר, באישור הוועדה, רשאי לקבוע הגבלות על עובדי הרשות, ככל שהדבר דרוש לשם מילוי תפקידי הרשות או להבטחת טוהר המידות ברשות.
        פרק ג': רישיון למתן תעודת הכשר
חובת רישיון למתן תעודת הכשר -
  43.    לא ייתן אדם תעודת הכשר לבית עסק אלא אם כן קיבל לכך רישיון מאת הרשות, בהתאם להוראות חוק זה.
כללים למתן רישיון -
  44.    המועצה תקבע בכללים הוראות לעניין רישיון למתן תעודת הכשר, לרבות כללים בעניינים אלה:
        (1)    דרכי הגשת בקשה למתן רישיון והטיפול בה;
        (2)    מידע שעל מבקש הרישיון לגלות לרשות ומסמכים שעליו להמציא לה, לרבות דוחות כספיים מבוקרים ואסמכתאות המעידות על ניסיון ומומחיות בתחום לצורך קבלת הרישיון;
        (3)    תנאי סף וכשרויות שעל בעל הרישיון לעמוד בהם כדי לקבל רישיון ובכלל זה:
            (א)    הון עצמי מינימלי;
            (ב)    היעדר סייגים שבהתקיימם לא יינתן רישיון, לרבות בשל עברו הפלילי של המבקש;
            (ג)    הוראות שנועדו למנוע ניגוד עניינים;
            (ד)    תשלום עבור רישיון למתן תעודות הכשר, ובלבד שהתשלום עבור רישיון בסיסי כאמור בסעיף 46; הכללים לפי פסקה זו טעונים אישור השר והוועדה;
            (ה)    הוראות לעניין הבטוחות והערבויות שעל מבקש הרישיון להפקיד, לרבות סכומיהן, מועדי הפקדתן ודרכי מימושן.
תנאים לקבלת רישיון למתן תעודת הכשר -
  45.    הרשות רשאית לתת אחד מבין סוגי הרישיון כאמור בסעיף 46 למבקש רישיון למתן תעודת הכשר (בפרק זה – מבקש רישיון), בכפוף לכללים שקבעה המועצה.
סוגי הרישיונות -
  46.    הרשות רשאית ליתן את סוגי הרישיונות המפורטים להלן:
        (1)    רישיון למתן תעודת הכשר בסיסית – רישיון למתן תעודת הכשר שהענקתו מותנית בעמידה בתנאים הלכתיים בסיסיים על פי כללים שתקבע המועצה, לאחר התייעצות עם הרבנים הראשיים (בחוק זה – רישיון בסיסי);
        (2)    רישיון למתן תעודת הכשר למהדרין – רישיון למתן תעודת הכשר שהענקתו מותנית בעמידה בתנאי הרישיון הבסיסי, וכן בתנאים הלכתיים נוספים, שמבקש הרישיון הציע לכלול ברישיונו ואושרו על ידי הרשות (בפרק זה התנאים הנוספים);
        (3)    רישיון לפיקוח על בשר ומוצריו המיובאים מחוץ לישראל.
תוקפו של רישיון -
  47.    רישיון למתן תעודת הכשר יהיה בתוקף למשך שמונה שנים.
הארכת הרישיון למתן תעודת הכשר -
   48.    הרשות רשאית להאריך את תוקפו של רישיון למתן תעודת הכשר בהתחשב, בין השאר, באיכות ההשגחה, בפריסה הארצית של בתי העסק המקבלים שירות מבעל הרישיון ובשיקולים נוספים שתקבע המועצה, ובלבד שמצאה כי בעל הרישיון מילא אחר החובות המוטלות עליו לפי חוק זה. 
ביטול רישיון או התלייתו -
  49.    (א)    הרשות רשאית לבטל, להגביל או לצמצם רישיון למתן תעודת הכשר או להורות על תיקון ליקויים והפרות ביתרת תקופת הרישיון שנותרה בהתקיים אחד מאלה:
            (1)    בעל הרישיון לא קיים הוראות חוק זה או כללים לפיו, שחומרת הפרתם מצדיקה, לדעת הרשות, ביטול, הגבלה או צמצום של הרישיון, לפי העניין;
            (2)    נתגלה ליקוי כשרות חמור בבית עסק שתחת השגחת בעל הרישיון;
            (3)    בעל הרישיון לא החל במתן תעודות הכשר או הפסיק לתיתן לפרק זמן בלתי סביר;
            (4)    בעל הרישיון ביקש לבטל את רישיונו;
            (5)    התקיימו תנאים אחרים שקבעה המועצה לעניין זה.
        (ב)    התקיים האמור באחת מהפסקאות שבסעיף קטן (א) והליקוי ניתן לתיקון, לא תפעיל הרשות את סמכותה לפי הסעיף הקטן האמור אלא לאחר שנתנה לבעל הרישיון הזדמנות לתקן את הליקוי בתוך פרק הזמן שתקבע, והליקוי לא תוקן.
זכות טיעון -
  50.    לא יבוטל רישיון כאמור בסעיף 49 בטרם ניתנה לבעל הרישיון הזדמנות נאותה להשמיע לפני הרשות טענותיו.
פרסום באינטרנט -
  51.    באתר האינטרנט של הרשות יפורסם מידע בדבר פעולות הרשות, לרבות –
        (1)    הכללים ההלכתיים המהווים תנאי להענקת רישיון בסיסי למתן תעודת הכשר;
        (2)    הכללים ההלכתיים הנוספים המהווים תנאי להענקת רישיון מהדרין, לפי הצהרת בעל הרישיון בהתאם לסעיף 46(ב);
        (3)    הכללים שקבעה המועצה לפיקוח על כשרותם של בשר ומוצריו המיובאים לישראל;
        (4)    רשימת בעלי הרישיון הכוללת פירוט סוג הרישיון של כל אחד מהם;
        (5)    החלטות בדבר ביטול רישיון למתן תעודת הכשר.
        פרק ד': תעודת הכשר
איסור העסקת משגיחי כשרות -
  52.    לא יעסיק בעל בית עסק משגיח כשרות ולא ישלם שכר או תמורה כלשהי למשגיח כשרות אלא באמצעות בעל הרישיון.
תעודת הכשר -
  53.    תעודת הכשר תינתן לבית עסק על ידי בעל הרישיון בהתאם לחוק איסור הונאה בכשרות והתקנות על פיו ובכפוף לכללים שקבעה המועצה לעניין זה לפי סעיף 20(א)(10).
בקשה לקבלת תעודת הכשר -
  54.    (א)    בעל בית עסק יגיש בקשה לקבלת תעודת הכשר לבעל רישיון.
        (ב)    תעודת הכשר לא תינתן לבית עסק אלא אם כן ערך משגיח מטעם בעל הרישיון ביקור בבית העסק ודיווח על ממצאיו לרשות.
ציון סוג הכשרות -  
 55.    על תעודת הכשר יצוין סוגה כאמור בסעיף 46 ושם בעל הרישיון שנתן אותה.
הסרת תעודת הכשר -
  56.    (א)    בעל רישיון רשאי להסיר תעודת הכשר מבית עסק (להלן – החלטת ההסרה) אם הפסיקו להתקיים הכללים ההלכתיים הדרושים כאמור בסעיף 46; ואולם, לא תוסר תעודת הכשר אלא אם כן נימק בעל הרישיון את הסיבות שבשלהן הוחלט להסיר את תעודת ההכשר בכתב וניתנה לבעל בית העסק הזדמנות נאותה להשמיע טענותיו בפניו.
        (ב)    בעל בית עסק רשאי לערער לרשות על החלטת ההסרה בתוך 30 ימים מיום קבלת החלטת ההסרה, ולצרף לערעורו בקשה לעיכוב ביצוע החלטת ההסרה; מצאה הרשות כי נפל פגם בהחלטתו של בעל הרישיון, רשאית היא להורות על החזרת תעודת ההכשר בתנאים שתקבע.
מתן תעודת הכשר ביישובים מבודדים -
 57.    מצאה הרשות כי ישנם בעלי בית עסק שלא ניתנה להם תעודת הכשר מפאת מיקומם הגיאוגרפי המרוחק, תחייב הרשות, על פי דרישת בעלי העסק, ובכפוף לתנאים שתקבע המועצה, את בעל הרישיון שמקום מושבו הקרוב ביותר לבית העסק לספק שירותי השגחה ולתת תעודת הכשר; היו הוצאותיו של בעל הרישיון לשם מתן שירותי השגחה ומתן תעודת הכשר כאמור בסעיף זה גבוהות מהשיעור המרבי שיקבע לעניין זה על ידי השר, רשאי בעל הרישיון להגיש לרשות בקשה לשיפוי בשל ההוצאות הנוספות כאמור.
        פרק ה': משגיחי כשרות
תנאי סף וכשירויות -
  58.    המועצה תקבע כללים, תנאי סף וכשירויות למשרת משגיח כשרות בכפוף לאישור המועצה; כללים אלה יפורסמו ברשומות.
סייגים למינוי -
  59.    לא ימונה אדם למשגיח כשרות –
        (1)    אם אינו עומד בכל תנאי הסף והכשירויות שקבעה הרשות;
        (2)     אם נתקיים בו סייג מן הסייגים המפורטים בסעיף 11, בשינויים המחויבים;
        (3)     אם קרובו נושא משרה ניהולית ברשות, אלא אם ניתן לכך היתר בכתב, מראש, מאת מנהל הרשות.
מינוי משגיח כשרות ותפקידו -
 60.    (א)    בעל רישיון ימנה משגיחי כשרות מטעמו, שמתקיימים בהם תנאי הכשירות כאמור בסעיף 58 ולא מתקיימים בהם הסייגים כאמור בסעיף 59, לשם השגחה על מילוי התנאים למתן תעודת הכשר.
        (ב)    משגיח הכשרות יבקר בבית עסק שבקשתו לקבלת תעודת הכשר אושרה, בתוך 7 ימים מיום מתן תעודת ההכשר; בהמשך תקופת ההשגחה – יבקר המשגיח בבית העסק בהתאם לתדירות שתקבע הרשות.
        פרק ו': מפקחי כשרות
תנאי סף וכשירויות -
 61.    המועצה תקבע כללים, תנאי סף וכשירויות למשרת מפקח כשרות; כללים אלה יפורסמו ברשומות.
סייג למינוי -
  62.    לא ימונה אדם למפקח כשרות –
        (1)    אם אינו עומד בכל תנאי הסף והכשירויות שקבעה הרשות;
        (2)    אם נתקיים בו סייג מן הסייגים המפורטים בסעיף 11, בשינויים המחויבים;
        (3)    אם קרובו נושא משרה ניהולית ברשות, אלא אם כן ניתן לכך היתר בכתב, מראש, מאת מנהל הרשות.
ניגוד עניינים -
 63.    נושא משרה ניהולית ברשות או משגיח כשרות לא ישמש גם כמפקח כשרות מטעם הרשות.
מינוי וסמכויות -
  64.    הרשות תמנה מפקחי כשרות מטעמה, שמתקיימים בהם תנאי הכשירות כאמור בסעיף 61, ולא מתקיימים בהם הסייגים כאמור בסעיפים 62 ו-63, לשם פיקוח על בעלי רישיון למתן תעודות הכשר והמשגיחים מטעמם.
תפקידו של מפקח הכשרות -
  65.    (א)    מפקח הכשרות יבקר בבתי עסק שבתחום סמכותו, על פי חלוקה ובתדירות שתיקבע על ידי הרשות, ובלבד שיבקר בבית עסק שבקשתו לקבלת תעודת הכשר אושרה לראשונה, בתוך 7 ימים מיום מתן תעודת הכשרות.
        (ב)    מפקח כשרות רשאי להמליץ לרשות על הסרת תעודת הכשר בכפוף לאמור בסעיף 50.
        פרק ז': דין וחשבון
דוחות מנהל הרשות -
  66.    המנהל יגיש למועצה דין וחשבון על ביצוע התקציב, על הכנסות הרשות והוצאותיה וסקירה על פעולות הרשות –
        (1)    אחת לשלושה חודשים;
        (2)    לעניין מסוים – לא יאוחר מ-21 ימים מהיום שבו שנדרש לעשות כן.
דיווח לשר -
  67.    הרשות תגיש לשר, אחת לשישה חודשים, דין וחשבון על פעולותיה, וכן חייבת היא למסור, לשר או למי שהוא הסמיך לכך, מידע על פעולותיה, כל אימת שתידרש על ידו לעשות כן.
דיווח לרבנים הראשיים -
 68.    הרשות תגיש, על פי בקשת הרבנים הראשיים, את הדין וחשבון שהוגש לשר כאמור בסעיף 67, לרבנים הראשיים, וכן חייבת היא למסור לרב הראשי מידע על פעולותיה כל אימת שתידרש על ידו לעשות כן.
        פרק ח': הוראות שונות
דין הרשות -
  69.    דין הרשות כדין המדינה בכל אחד מעניינים אלה:
        (1)    תשלום מסים, אגרות, ארנונות, היטלים ותשלומי חובה אחרים המגיעים למדינה או לרשות המקומית;
        (2)    חוק הנזיקין האזרחיים (אחריות המדינה), התשי"ב–1952 ;
החלת דינים -
  70.    דין חברי המועצה ועובדי הרשות כדין עובדי המדינה לענין חיקוקים אלה:
        (1)    חוק הבחירות לכנסת [נוסח משולב], התשכ"ט–1969 ;
        (2)    חוק שירות המדינה (סיוג פעילות מפלגתית ומגבית כספים), התשי"ט–1959 ;
        (3)    חוק שירות הציבור (מתנות), התש"ם–1979 ;
        (4)    חוק העונשין, התשל"ז–1977 ;
        (5)    פקודת הראיות [נוסח חדש], התשל"א–1971 ;
        (6)    פקודת הנזיקין [נוסח חדש] ;
        (7)    חוק שירות הציבור (הגבלות לאחר פרישה), התשכ"ט–1969 .
פרסום מינויים -
  71.    מינוי חברי המועצה, יושב ראש המועצה, ממלא מקום היושב ראש, המנהל, סגן המנהל והגזבר יפורסמו ברשומות.
        פרק ט': ביצוע ותקנות
ביצוע ותקנות -
  72.    השר ממונה על חוק זה, והוא רשאי, לאחר התייעצות עם המועצה ובאישור הוועדה, להתקין תקנות לביצועו, לרבות בעניינים אלה:
        (1)    קביעת הסכום המרבי לתשלום שבעל רישיון יכול לגבות בעבור תעודת הכשר;
        (2)    קביעת תמריצים לעידוד בעלי רישיון לתת תעודות הכשר לפי רישיון בסיסי;
        (3)    גובה השיפוי שיינתן לבעל רישיון שמחויב במתן שירותי השגחה על פי הוראות סעיף 57.
        פרק י': תחילה והוראת מעבר
תחילה -
 73.    תחילתו של חוק זה שלושה חודשים מיום פרסומו (להלן – יום התחילה).
הוראות מעבר -
  74.    תעודת הכשר שעמדה בתוקפה ערב יום התחילה, יפקע תוקפה ביום התחילה, ואולם בעל תעודה כאמור שתוקפה עתיד לפקוע יוכל לקבל תעודת הכשר מבעל רישיון בכפוף להוראות חוק זה.
תקציב הרשות - הוראת שעה -
  75.    השתתפות אוצר המדינה בהפעלתו של חוק זה מיום התחילה ועד לתקופה שלא תעלה על 24 חודשים מיום התחילה תיקבע בחוק התקציב השנתי כמשמעותו בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985 , בכפוף להכנסות הרשות ובאישור השר.
תיקון חוק איסור הונאה בכשרות -
  76.    בחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983 –
        (1)    בסעיף 1, אחרי ההגדרה "ייצור של מצרך" יבוא:
            ""בעל רישיון למתן תעודת הכשר" – כהגדרתו בחוק הרשות למתן שירותי השגחה ופיקוח על הכשרות, התשע"ד–2014.";
        (2)    בסעיף 2(א) –
            (א)    במקום פסקה (1) יבוא:
                "(1)    בעל רישיון למתן תעודת הכשר;";
            (ב)    פסקה (2) – תימחק;
        (3)    בסעיף 11, במקום "הרב" יבוא "בעל הרישיון או רב מטעמו";
        (4)    סעיף 13 – בטל;
        (5)    בסעיף 17, סעיף קטן (א) – בטל.
תיקון חוק בשר ומוצריו -
  77.    בחוק בשר ומוצריו, התשנ"ד–1994 –
        (1)    בסעיף 1, בהגדרה "תעודת הכשר", במקום "שנתנה מועצת הרבנות הראשית לישראל או מי שהיא הסמיכה לעניין זה" יבוא "שנתן בעל רישיון או מי שהסמיך לעניין זה";
        (2)    בסעיף 2, במקום "קיבל לגביו תעודת הכשר" יבוא "כשרות הבשר מפוקחת על ידי תאגיד כשרות, כפי שנקבע בחוק הרשות למתן שירותי השגחה ופיקוח על הכשרות, התשע"ד–2014".

דברי הסבר
חוק שירותי הדת היהודים התשל"א–1971, המפקיד את מתן שירותי הדת בידי המועצות הדתיות, אינו מסדיר כלל את נושא הכשרות, והנושא מוסדר אך בחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983, הקובע כי המוסמכים לתת תעודת הכשר הם הרבנות הראשית ורבנים מקומיים, ובצה"ל הרב הצבאי הראשי.
דוח מבקר המדינה לשנת 2008 (59ב'), שעסק בפיקוח על כשרות המזון, העלה ממצאים חמורים של מצבי ניגוד אינטרסים הנובעים מהמבנה הנורמטיבי הקיים, וכן בעיות אחרות הקשורות בעניין הכשרות, כגון: המונופול של הרבנות הראשית על ייבוא בשר, סוגיית העסקת משגיחי הכשרות על ידי בתי העסק וניגוד האינטרסים הנובע ממצב זה באופן טבעי, תעריפי הכשרות המוגזמים והיעדר אחידות. כמו כן, דוח המבקר העלה כשלים חמורים בתחומים הקשורים בנותני תעודת הכשרות, אכיפת חוק איסור הונאה בכשרות, תהליכי הנפקת תעודת הכשרות, תשלומי אגרות, מעמדם של משגיחי הכשרות, גורמים פרטיים מנפיקי תעודת הכשר (בד"צים) וכן מעמד ודרכי עבודת הרבנים ועובדי המועצות הדתיות.
החוק המוצע להקמת הרשות לפיקוח על הכשרות מכיל פתרון מקיף וכולל לבעיות אשר הועלו בדוח מבקר המדינה ומסדיר את כל תחום הכשרות, החל ממתן תעודות ההכשר וכלה בהשגחה ופיקוח על בתי העסק בעלי ההיתרים. החוק המוצע עוסק במטרות הרשות, מבנה הרשות, תפקידי הרשות סמכויותיה, נוהלי עבודתה והתנאים למתן רישיון להנפקת תעודת הכשר.
הסדרת תחום הכשרות תתבצע על ידי הקמת רשות שתפקח ותרכז את נושא הכשרות, באמצעות מתן רשיונות לתאגידים להנפיק תעודות הכשר ולייבוא בשר ומוצריו. אלו יקבלו רישיון להנפיק תעודת הכשר לאחר שיעמדו בתנאי סף וכשירויות ויהיו כפופים לפיקוח מתמיד באשר להחלטותיהם ופעולותיהם. משגיחי כשרות יהיו אף הם צריכים לעמוד בתנאים שונים ויהיו תחת פיקוחם של מפקחי כשרות שמונו לשם לכך מטעם הרשות.
הנפקת התעודות על ידי גורמים פרטיים מפוקחים והתנאים שבהם נדרשים לעמוד התאגידים, משגיחי הכשרות, מפקחי הכשרות ובעלי העסק יובילו לאחידות בקבלת ההחלטות באשר להנפקת תעודות הכשר ולהפחתת ניגודי האינטרסים הקיימים בהליך הנפקת התעודות, תוך ביטול המונופול הקיים ברבנות הראשית באשר לעניינים אלו.
ההצעה מציגה התאמות לסעיפים בחוק איסור הונאה בכשרות, התשמ"ג–1983, ובחוק בשר ומוצריו, התשנ"ד–1994.
הסדר זה יאפשר ניהול ופיקוח ציבורי רחב על מערך ההשגחה על הכשרות כולו וכן יאפשר פלורליזם בפן ההלכתי של סוגי הכשרויות השונים, תוך חיזוק המעמד ההלכתי הבסיסי של כשרות המזון. תאגידי כשרות יוכלו לספק שירותים מחמירים מותאמים לכל אוכלוסייה שתחפוץ בשירותים אלה, על בסיס ההנחיות ההלכתיות המקובלות במדינת ישראל ובלי לפגוע בצביון היהודי של המדינה.
במסגרת החוק המוצע, תיפתר אי הבהירות החוקית באשר לסמכותם של הרבנות הראשית והרבנים המקומיים. אישור החוק יעגן ויסדיר את איכות מערך הפיקוח על כשרות המזון, יפתח את שוק ייבוא הבשר לתחרות וישפר את היקף ואיכות שירותי כשרות המזון במדינת ישראל.
הרשות לפיקוח על הכשרות תהיה תאגיד מבוקר כמשמעותו בסעיף 9(2) לחוק מבקר המדינה, התשי"ח–1958 [נוסח משולב].

---------------------------------
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
י"ב באייר התשע"ד – 12.5.14
תנאי שימוש
עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר