חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
תאריך: 11.2.19

למה הם מתכוונים כשהם אומרים: "אמנת גביזון מדן"?

נישואין אזרחיים, אבל גירושים דתיים | תחבורה ציבורית בשבת, אבל מרכולים וקניונים סגורים | גיורים לכל הזרמים, אבל כותל אורתודוקסי >> למה הם מתכוונים כשהם אומרים "אמנת גביזון מדן"? >> המדריך המקוצר של מכון על משמר הכנסת >>
בשבועות האחרונים סובלת מערכת הבחירות שלנו משפה פוליטית תמציתית ומקוצרת. לחלק מהמפלגות אין מצע, אחרות מסכמות את הרעיונות בשמונה מילים, ובמפלגות רבות עברו להשתמש בשמות קוד. "גביזון מדן" הוא אחד מהם.

לפני כשבוע נשאלה היו"ר המשותפת של מפלגת הימין החדש, השרה איילת שקד, מהי עמדת המפלגה בסוגיות של דת ומדינה. במענה, הצהירה השרה כי הם תומכים באמנת גביזון מדן, תוך כדי התנגדות לתחבורה ציבורית בשבת ולנישואים אזרחיים (שנמצאים בבסיס האמנה). גם במפלגות אחרות הפועלות לחופש דת הצהירו על תמיכה באמנה, אולם במקביל הביעו תמיכה בנישואי להט"ב (דבר שעל פי האמנה לא יוסדר מבחינה חוקית) או במערכת אזרחית נפרדת לחלוטין (למרות שעל פי האמנה גירושין יהיו רק כדת משה וישראל, ברבנות, גם למי שהתחתנו אזרחית).

כדי לעשות סדר, גם עבור הציבור המצביע והמשפיע וגם עבור נבחרות הציבור והפוליטיקאים עצמם, הבאנו כאן את עיקרי אמנת גביזון מדן.

אמנת גביזון מדן היא הצעה לאמנה שתסדיר את יחסי הדת והמדינה בישראל. האמנה נועדה להחליף את 'הסטטוס-קוו' ביחסי דת ומדינה שליווה את ההסכמים הקואליציוניים בכל ממשלות ישראל מיום הקמתה ובלם כל שינוי. האמנה נכתבה בשנת 2000, על ידי פרופ' רות גביזון, ממייסדות האגודה לזכויות האזרח והרב יעקב מדן, מראשי ישיבת הר עציון. לאמנה אין תוקף חוקי, אך היא משמשת בסיס לדיונים והתבטאויות של פוליטיקאים רבים.

קראו, הגיבו, שתפו, הדפיסו והצטיידו לחוגי הבית במדריך המקוצר שלנו. יחד נייצר שיח רציני יותר ועמוק יותר בסוגיות דת ומדינה ולא נסתפק בסיסמאות.

לצפייה במדריך המקוצר: לחצו לצפייה

ייתכן וגם זה יעניין אותך

    תנאי שימוש
    עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר