חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
תאריך: 3.12.18

הוועדה לקידום מעמד האישה התכנסה לדיון מהיר בנושא פסיקת בג"צ בעניין סכסוך הרכוש והגירושין. ח"כ יעל כהן פארן: "בתי הדין הרבניים נמצאים בעולם אחר בו הגבר הוא בעל הממון ולאישה אין זכויות

היום, שני 03.12.2018 הוועדה לקידום מעמד האישה ושוויון מגדרי בראשות ח"כ  עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת) התכנסה לדיון מהיר בנושא היערכות לצמצום פגיעה בנשים לאור פסיקת בג"צ בעניין סכסוך הרכוש והגירושין. 


 כזכור, במהלך השבוע האחרון בית המשפט העליון אישר את פסק דינו של בית הדין הרבני הגדול לפיו אישה שבגדה לא תהיה זכאית למחצית מדירת המגורים בה התגוררה עם בעלה במשך שנות נישואיהם.

העתירה בבית המשפט העליון נדונה על ידי השופטים דוד מינץ, אלכס שטיין ויצחק עמית ונדחתה בדעת רוב על ידי השופטים שטיין ומינץ.

בעקבות פסיקת הבג"צ פנתה ח"כ יעל כהן פארן אליה הצטרפו חברות הכנסת עליזה לביא ורחל עזריה אל יו"ר הכנסת ח"כ  יולי אדלשטיין (הליכוד)  על מנת להעלות על סדר יומה של הכנסת הצעה לדיון מהיר בנושא.

 

ח"כ עאידה תומא סלימאן (הרשימה המשותפת): "איך יכול להיות שרצח של אישה לא נכנס כשיקול בענייני רכוש ולא גורם לגבר לאבד חלק מהרכוש. איך פגיעה מינית לא יכולה להוות שיקול רציני בקביעת המשמורת אבל בגידה נחשבת. הגיע הזמן להבהיר את הגבולות של הסמכויות בצורה יותר ברורה ולא לתת את המפלט לפרשנות של החוק. הדיון הזה מחייב דיון יותר מעמיק והבעיות האלה לא קיימות רק בבתי הדין הרבניים אלא גם במוסלמים והשרעיים. זהו נושא אשר חוצה קבוצות של לאום בדיוק כמו אלימות כלפי נשים. אי אפשר לנתק את נושא האלימות מהנושא של שוויון בין שני המינים. שוויון מגדרי הוא העניין האמיתי והבסיס שעליו מתבססים בהקשר של אלימות נגד נשים אבל האלימות היא סימפטום ולא הבסיס. מי שחושב שהנסיגה הזו בעניין זכויות נשים לא תשתקף גם בתוך המערכת המשפטית ובצורת החקיקה והגישה של הציבור באופן כללי אז הוא טועה".

 

ח"כ עליזה לביא (יש עתיד): "באנו לדון באלימות כלכלית ובעוד מקרים של אלימות שהמערכת בעצמה יוצרת. כל כלה שנכנסת לחופה נבעלת על ידי שליט. חג חנוכה הוא חג שנשים מוציאות ידי חובה ושאומר שאם נשים לא תופסות אחריות ומשנות אף אחד לא יעשה את השינוי הזה בשבילן. אני רוצה להגיד לבתי הדין הרבניים שאתם במו ידיהם גודעים את העץ עליו אתם יושבים. לא די לכם שיותר ויותר זוגות לא רוצים קשר עם בתי הדין. אתם רוצים להגיד לי שכל גבר יחפש את אשתו נואפת כדי להשיג את כל הרכוש? למה אתם לוקחים אותנו אחורה? זאת אלימות כלכלית בשנת 2018. אנחנו מבינות מה ההשלכות החמורות של ההחלטה הזו ואיך היא מתכתבת עם המציאות הישראלית. אני מבקשת מבתי הדין לשנות את פסק הדין. אני לא רוצה לזלזל בעבודתו של בג"צ כי הוא יודע כן לבוא ולעזור לפתור את הדברים כאשר אישה שבעלה משותק במהלך 7 שנים הוא יודע לתת גירושין לאישה. אנחנו כמובן שנניח הצעת חוק כי אין לנו ברירה אבל אנחנו יודעות בדיוק מה מתאפר לנו במציאות הפוליטית העכשווית  ואנחנו בעקבות המקרה הזה נראה עוד  שרשרת החלטות בתחומים הללו".

 

ח"כ רחל עזריה (כולנו): "נושא שעולה על סדר היום זה הנושא של רצח נשים שהוא אחד ממגוון הנושאים שנשים שאנחנו צריכות להיאבק עליו.  נושא שאנחנו יודעות עליו כבר הרבה שנים ומתקשות להביא להישגים זה נושא של דיני אישות וגירושין. הרבה פעמים יש ניסיון להצמיד את נושא הממון לנושא הגט וזה המקרה שאנחנו מדברות עליו ובגללו ביקשנו דיון מהיר. הגיעה האישה לבג"צ וביקשה ששינו את ההחלטה. האישה איבדה את הממון אף על פי שלפי כל הפסיקות הרכוש הוא משותף. הוחלט לשלול ממנה את הבעלות על הדירה בגלל שנטען לכאורה שבגדה. אחרי שגבר רוצח את האישה או הילדים עדין אפילו בדיור של עמידר או דיור ציבורי של המדינה החלק של הדירה נשאר ברשותו. כלומר זה אומר שטענה לבגידה לכאורה בישראל היא יותר חמורה מטענה של רצח. עד היום אנחנו מתוודעים כל פעם מחדש שכאשר ישנה הרגשה כי בתי הדין הרבניים מתקדמים, כל התקדמות היא צעד אחד קדימה ושתיים אחורה. ונשאלת השאלה מי יציל את הנשים במקים האלה? כל המאבק שלנו כל הרצח של נשים אני שואלת את עצמי מי השותפים שלנו? זה שבית הדין הרבני מגיע לפה כל פעם מחדש וכל דיון אנחנו שומעים את אותו הדבר. בסוף אם אישה מאבדת את הרכוש בגלל טענה לבגידה אז יש לנו פה משבר גדול מאוד. אנחנו צריכים לשאול את בית הדין הרבני לאן אתם חותרים? לפגוע בנשים כמה שיותר? אז הצלחתם. כולנו יודעים למה בג"צ פוסק ככה כי בג"צ לא מתערב פעם אחר פעם. אתם בתי הדין מדרדרים אותנו ומביאים אותנו לסף תהום".

 

ח"כ יעל כהן פארן (המחנה הציוני): "אני קראתי את פסק הדין המלא של הפרשה הזו ולא אכנס לכל הפלפולים המשפטיים בפסיקה או ההלכות כי ברור לי שבתי הדין הרבניים נמצאים בעולם אחר בו הגבר הוא בעל הממון ולאישה אין זכויות. בסופו של דבר העולם שמציב בית הדין הרבני הוא לא העולם שאנחנו חיים בו היום והגיע הזמן לשים את זה בחקיקה ולא בפסיקה כי כנראה שבימנו היא לא מספיקה. מה שקורה בפסק הדין הזה זה הרבה מעבר לזכויות אישה אלא כי בעצם הם עכשיו כופרים בזה שפסיקה של בית דין אזרחי חלה עליהם. גם כשהם פוסקים בעניין זה לפי דין אזרחי וייתכן שנראה את זה בעוד נושאים. ההשלכות של הפסיקה הזאתי צריכות להביא אותנו לחקיקה שתגדיר את הנושא של הזכות ברכוש המשותף שאין עליה עוררין".

ח"כ מיכל רוזין (מרצ): "לגיטימי לבקר גם את בג"צ וגם את בית הדין הרבני ולא צריך להתבלבל בין לבקר רשות לבין הסתה. מותר לבקר כל עוד לא מסיטים נגדם. אני חושבת שרוח התקופה השמרנית משפיעה על בית המשפט העליון והעובדה שהם לא התערבו זוהי בעיה. אני חושבת שגם הדתיים בעצמם קצת שמחו על היד האזרחית שתאזן את התמונה בחברה הישראלית אבל זה לא קורה. פסק הדין הזה הוא קשה ובנוסף לאילמות הכלכלית יש פה עוד נושא. באותו שבוע בית הדין פסק שלאב אשר פגע מינית בילדיו יקבל משמורת על ילדיו ואני רוצה להבין מה עומד בפניו של בית הדין הרבני? הרבה פעמים בתי הדין הרבניים אומרים שהם כבולים בשל ההלכה היהודית ויש דברים שאנחנו יכולות להבין אבל את המקרים הללו אנחנו לא מצליחות להבין. ראוי שבית הדין ייתן תשובות לציבור הישראלי שכרגע רואה בו גוף פוגעני".

היועץ המשפטי של בתי הדין הרבניים עורך דין שמעון יעקובי: "לא באתי כדי לדבר אלא כדי לכבד את הוועדה החשובה הזו ואני מביע את הזדהותי עם הפעילויות שנעשות נגד אלימות לנשים. אני לא באתי לסנגר את בית המשפט העליון כמובן אבל היות ואני פה כל הריקושטים מופנים כלפי הארגון שאני נמצא בו. אני אשתדל להשיב למרות שהשאלות שנשאלו פה אינן מתאימות לדיון של שעה וחצי אלא לסימפוזיון בן שלושה ימים. כולכן שוגות בשאלות והנחות היסוד במובן הזה ששמתן את הפוקוס על הדבר הלא נכון. לפני 45 שנה חוקקה הכנסת את חוק יחסי ממון בין בני הזוג והחוק הזה שינה את המשטר הרכושי שבין בני זוג. עד אז היה שיתוף בנכסים, והחל מ1974 אנחנו נמצאים במשטר של הפרדה רכושית . כל מה שבן הזוג מביא מלפני הנישואין הוא שלו ונשאר מחוץ לרכוש המשותף, אלא אם כן יש חוזה מפורש של רצון להתחלק באותו רכוש. משעה שנפסקים היחסים מתחלקים ברכוש המשותף אשר הצטבר במהלך הנישואין. בבית המשפט העליון יש מחלקות על מסת ההוכחות שצריך להביא כדי לקבוע שנכס שבן זוג הביא מחוץ לנישואין הוא משותף. הרציונאלים שהיו אז היו בגלל שהבעלים היו אלה שריכזו את הכוח והנשים היו עובדות בביתן וזה היה הרצניואל של השיתוף הכללי. בשיתוף בדירת המגורים מדובר בכוונה משתמעת של שני הצדדים יכול להיות שזהו רכוש שהאישה תביא מחוץ לנישואין והבעל יזכה בכך. בשנים האחרונות היו שני תיקים שבית הדין פסק שהבעל לא יקבל את הרכוש החיצוני. בפסק הדין הזה שאנו דני עליו שני שופטים טוענים שהבגידה היא חלק ממערך השיקולים ולא השיקול המרכזי. זה לא פשוט לפי ההלכה שאישה שבוגדת ותו לא מפסידה את מתנותיה. לגבי הסוגיה של ח"כ מיכל רוזין בית הדין בוחן אלף בחינות את ההאשמה שהייתה כלפי האב ובית הדין שמע כמה מומחים בעניין הזה ולא תמיד כשהאבא לא בסדר אפשר לתת את הילדים לאימא. אם באמת הייתה שם בעיה של סיכון לילדים אז לשכת הרווחה הייתה פונה לבית המשפט לנוער כדי להוציא את הילדים מהבית".

ח"כ רויטל סוויד (המחנה הציוני) כתבה בחשבון הפייסבוק שלה לאחר הוועדה: "אבסורד שבימים בהם נשים נאבקות לשוויון, יש כאלה המבקשים להחזיר אותנו לימי הסנהדרין. פסק הדין של בג״צ שאישר את פסיקת בית הדין הרבני הגדול שקבע שאישה שבגדה בבעלה לא תקבל חצי מהדירה בה התגוררו בני הזוג, הופכת את הלכת בבלי ומסוכנת. היא מעבירה לדיינים מסר שגוי שהדין הדתי גובר על הדין האזרחי בעניני רכוש. כחברה בוועדה למינוי דיינים אני פוגשת את המועמדים לדיינות ושומעת מפיהם את פרשנותם לפסק הדין. אני רואה אלו השלכות רוחב יש לפסיקה וכיצד היא עלולה להחזיר אותנו אחורה, לא שנה, לא שנתיים, אלא שנות דור. בעוד בוועדה למינוי דיינים אני וחברותיי מנסות למנות דיינים מתונים, ראויים, שרואים באופן שוויוני גברים ונשים, פסיקת בג״צ עלולה להעמיד את השינוי בסכנה. המשמעות של העדפת הדין הדתי במקום בו ברור שחייב לחול החוק כמוה כשלילת זכויות של נשים, ומניעת שוויון- הערך לו אנו משוועות, נלחמות ונאבקות עבורו. כחברת כנסת שעוסקת בזכויות נשים, כעורכת דין ומתוקף תפקידי כחברה בוועדה למינוי דיינים, וכנציגת ציבור, הגשתי באמצעות עו״ד שמואל מורן ועו״ד יהודית מייזליש, בקשה להצטרף כעותרת ציבורית לעתירה לדיון נוסף שהגישה האישה שבית הדין הרבני פסק שבגלל שבגדה לא תקבל מחתית הדירה.  אביא בפני בית המשפט את ההיבטים השונים וההשלכות הרוחב המדאיגות שיש להכרעת בית המשפט העליון".
 

ח"כ קארין אלהרר (יש עתיד) הוציאה הודעה לתקשורת לאחר הוועדה ואמרה: "לא יתכן שבישראל 2018 מושגים כמו "ניאוף" יחלחלו לשיח ויחליפו את הערכים הדמוקרטיים שהובילו את בתי המשפט שלנו עד היום. לכן עוד השבוע תונח הצעת החוק שלי שתתקן את הלאקונה הקיימת, לפני שנמצא את עצמנו עם תפיסה משפטית-דתית שמתאימה לימי הביניים".


 

תחומי עניין קשורים

ייתכן וגם זה יעניין אותך

    תנאי שימוש
    עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר