הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים (תיקון – איסור הפרדה), התשע"ה–2015 של סיעת מרצ.

הצעת חוק זו של של סיעת מרצ, מבקשת לקבוע מפורשות כי החריג בו תתאפשר הפרדה בין נשים לגברים יחול רק על מתקני ספורט, בתי תפילה, מוסדות חינוך ואולמות שמחה, כאשר אי ההפרדה תמנע מחלק מן הציבור את הספקת המוצר או השירות. כמו כן, מוצע להוסיף לחזקות המנויות בחוק בדבר התקיימות הפליה, חזקה בדבר תליית שלטים המורים על הפרדה ובדבר פרסום אירוע או שירות אשר יינתן בהפרדה.

הכנסת העשרים

יוזמים:      חברי הכנסתמיכל רוזין                                          זהבה גלאון                                          אילן גילאון                           עיסאווי פריג'                                          תמר זנדברג
              
                                פ/123/20                                
 
הצעת חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים
(תיקון – איסור הפרדה), התשע"ה–2015
 
תיקון סעיף 3
1.
בחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000[1] (להלן – החוק העיקרי), בסעיף 3 –
 
 
(1)      בסעיף קטן (א) –
 
 
 
(א)      אחרי "במתן הכניסה למקום הציבורי" יבוא "לרבות באמצעות קביעת כניסות, עמדות, תורים או הסדרי ישיבה נפרדים";
 
 
 
(ב)      אחרי "במתן שירות במקום הציבורי" יבוא "לרבות באמצעות קביעת מקום שירות נפרד,";
 
 
(2)      בסעיף קטן (ד)(3), במקום "ובלבד שההפרדה היא מוצדקת" יבוא "ובלבד שההפרדה היא בבתי תפילה, במוסדות חינוך, באולמות שמחה ובמתקני ספורט – אם ההפרדה היא רק בחלק משעות היום שבו פתוח המתקן, והכל", ובסופו יבוא "ולעניין מתקן ספורט – גם בהתחשב בצורכי כלל הציבור העושה שימוש במתקן".
תיקון סעיף 6
2.
בסעיף 6 לחוק העיקרי, בסופו יבוא:
 
 
"(5)    הנתבע פרסם כי השירות הציבורי יינתן בהפרדה, שאינה הפרדה כמשמעותה בסעיף 3(ד)(3), או תלה שלטים במקום הציבורי, המורים על הפרדה לפי עילה מעילות ההפליה המנויות בסעיף 3."
תיקון חוק יסודות התקציב
3.
בחוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985[2], בסעיף 3ב(ב), אחרי פסקה (5) יבוא:
 
 
"(6)    הפליה כאמור בסעיף 3 לחוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000[3], בשל הפרדה על בסיס מגדר."
דברי הסבר
חוק איסור הפליה במוצרים, בשירותים ובכניסה למקומות בידור ולמקומות ציבוריים, התשס"א–2000 (להלן – החוק), אוסר על הפליה במתן שירותים ציבוריים. לאחרונה הולכת וגוברת תופעת ההפרדה בין נשים לגברים במרחב הציבורי. ההפרדה באה ליד ביטוי בכינוסים רשמיים, בחדרי המתנה במרפאות קופת חולים, בתורים לחנויות ועוד. בהצעת החוק מוצע להבהיר כי הפרדה כשלעצמה מחמת מין, גזע, דת או קבוצה דתית, לאום, ארץ מוצא, נטייה מינית, השקפה, השתייכות מפלגתית, מעמד אישי או הורות, היא בגדר הפליה אסורה לפי החוק.
סעיף 3(ד) לחוק קובע באלו תנאים לא יראו פעולות מסוימות כהפליה. בפסקת משנה (3) נקבע שקיומן של מסגרות נפרדות לגברים או לנשים במקרים בהם אי הפרדה תמנע מחלק מהציבור את השירות או המוצר לא תחשב הפליה אם מדובר בהפרדה מוצדקת בהתחשב בכלל הנסיבות הרלוונטיות. חריג זה הוא עמום ונתון למחלוקת פרשנית. מוצע לקבוע מפורשות כי החריג בו תתאפשר הפרדה בין נשים לגברים יחול רק על מתקני ספורט, בתי תפילה, מוסדות חינוך ואולמות שמחה, כאשר אי ההפרדה תמנע מחלק מן הציבור את הספקת המוצר או השירות.
כמו כן מוצע להוסיף לחזקות המנויות בחוק בדבר התקיימות הפליה, חזקה בדבר תליית שלטים המורים על הפרדה ובדבר פרסום אירוע או שירות אשר יינתן בהפרדה.
נוכח התרחבות התופעה של גופים ציבוריים שונים הפועלים בניגוד לחוק ומפרידים בין גברים לנשים, מוצע לתקן את חוק יסודות התקציב, התשמ"ה–1985, ולקבוע שניתן להפחית תקצוב או תמיכה של מוסד ציבורי אשר יוצר הפרדה על בסיס מגדר.
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ (פ/4382/18) ועל שולחן הכנסת התשע-עשרה על ידי חבר הכנסת ניצן הורוביץ וקבוצת חברי הכנסת (פ/986/19).