וועדת הכספים דנה אתמול 10.04.2018 בשיטת תקצוב המועצות הדתיות לשנת 2018, שבמרכזן שיעורי ההשתתפות של הממשלה באמצעות המשרד לשירותי דת ושל הרשויות המקומיות בתקצוב המועצות הדתיות.
במהלך הדיון עלתה ביקורת רבה מצד יו"ר הוועדה וחבריה, וכן מצד הרשויות המקומיות לגבי העובדה כי תקצוב שירותי הדת ברשויות נופל בחלקו הגדול על הרשויות, בשונה מתחומים רבים אחרים כגון חינוך ותרבות, בהם המדינה מעמידה את מרבית התקציב. בנוסף עלה כי אמות המידה הוגשו באיחור, שעה שהיו אמורים לקבל את אישור הוועדה עד ה-31 במרץ. נוכח המצב הורה ח"כ גפני לחוקק חוק שיאפשר את אישור התקצוב באיחור ולצד כך יקבע בו הליך מדורג להעלאת תקצוב המועצות הדתיות עד מצב בו יעמוד התקצוב על 25% מצד הרשויות ו-75% מצד המדינה.
ח"כ משה גפני (יהדות התורה): "שירותי הדת אינם קבצנות, המצב משניא את השירותים הללו. האפליה זועקת לשמיים. המציאות הזו לא תמשיך להתקיים. לפי הסדר, אנחנו לא יכולים לאשר עכשיו את הכללים האלה כי לא עברו 90 יום מתחילת התקציב. מה שאנחנו יכולים לעשות זה לשנות את החוק. אני מבקש מהיועצת המשפטית להכין חוק שיאפשר לאשר שינויים כאלה ואחרים לפרק זמן נוסף. אני מבקש שמסגרת זו תוביל לשיעור שונה בהשתתפות של המדינה, כך שיוחל בתום תקופה מדרוג הדומה לנעשה בשירותי החינוך והרווחה, שם המצב הוא 75%-25% לטובת מימון המדינה אל מול הרשויות המקומיות. אני מבקש לתקן את החוק ולאפשר הצבעה על נושא שירותי הדת, שכן אנחנו לא רשאים להצביע עכשיו".
ח"כ יצחק וקנין (ש"ס) :"עד 2011 הרשויות הדתיות היו מקבצי הנדבות הכי גדולים. לא הייתי לוקח את הכסף הנדרש מהרשויות המקומיות אלא הייתי לוקח ממשרד האוצר. מבחינת מנכ"ל משרד הדתות, הוא צריך את משרד הפנים, הוא לא צריך להתנהל מול כל רשות בנפרד. הם יכולים להסתדר לבד לראייתם. משם אני בא, כראש מועצה דתית, אני מכיר את זה ושלא ניתמם. אי אפשר להשאיר את משרד הדתות כבן ערובה. אני מציע שנעשה ישיבה עם האוצר, נביא כסף, תורידו את ההשתתפות של הרשויות".
ח"כ רחל עזריה (כולנו) : "צריך לעשות סדר בתקצוב שירותי הדת ברשויות המקומיות. לבקש באמצע השנה מעירייה להעביר כמה מיליונים זו בעיה. זה המון כסף, אני יודעת כמה כל מיליון שווה לרשויות. כדי לעשות שינוי, כל הגורמים צריכים לשבת להגדיר מה המטרות והיעדים, כמו שעשינו בעבר עם הכשרות או שכר הבלניות. משרד הדתות חייב להיות בדיאלוג עם הרשויות".
ח"כ אורי מקלב (יהדות התורה) : "המצב בו תקציבי המדינה בשירותי דת נמוכים הרבה יותר משירותים אחרים מביא למצב בו התושב מקבל גם תעריפים גבוהים לשירותי הדת וגם נפגע מרמת השירות שהוא מקבל. זה לא בילוי, לא אקסטרות. זה צרכי דת מחייבים, הגישה צריכה להיות אחרת".
עודד פלוס, מנכ"ל המשרד לשירותי דת:"ערכנו בדיקה וכאשר ירדנו לפרטים, ראינו כי שיעור ההשתתפות בעיריות במימון שירותי הדת, הינו מזערי, זה אפילו לא אחוז דחוק. העלנו את השכר של הרבנים ושל הבלניות. בסופו של יום כדי לעשות זאת אני צריך כסף. חשוב לי שחברי הכנסת יבינו מה המשמעות אם יוצאים היום בלי אישור. לפי החוק יש ברירת מחדל של 60%-40%. כלומר אם לא תאשרו זה המצב. החוק יחייב אותי לפרסם ברשומות לפי השיעור הזה ואם לא ישלמו אז נצטרך לבצע קיצוצים. עשינו עבודה במסגרת הצוות המקצועי והורדנו בשיעור מסוים את האחוז שמשלמות הרשויות".
משרד האוצר: "למרות הטענות תקציב המועצות הדתיות גדל בשנת 2018 בכ-40 מיליון שקלים. מדובר בגידול דרמטי בשנה אחת ".
שביט מס, ראש מועצת קדימה-צורן: "לא יכול שמנכ"ל משרד הדתות לא ידבר אתנו. נושא תקצוב המועצות המקומיות חייב לגדול בעוגת תקציב המדינה. זה שירות לכולם ולא על חשבון הרשויות המקומיות. זה יביא אותנו להתקומם נגד שירותי הדת".
לקריאה נוספת בכתבה יש ללחוץ כאן
