חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
תאריך: 12.2.18

שרת המשפטים איילת שקד על חוק-יסוד הלאום במסגרת הקונגרס הישראלי הראשון: "אפשרי בעיני ששני הערכים יהודית ודמוקרטית יחיו ביחד, מבלי לעלות אחד על השני"

היום (ב') התקיים הקונגרס הישראלי הראשון ליהדות ודמוקטיה בתל אביב, שמטרתו היא להציף את מוקדי המתח בחברה הישראלית סביב דת ומדינה. הקונגרס מתקיים ביוזמת אנשי העסקים חיים טייב ויוסף זרז׳בסקי, אנשי רוח ופרופסורים, ובשיתוף המרכז למשפט יהודי ודמוקרטי באוניברסיטת בר אילן. לקונגרס הוזמנו חברי כנסת ושרים כדי לדון בנושאים בוערים ביותר שבין דת ומדינה, בפתחה של השנה ה-70 להכרזת העצמאות.
בדיון שנערך סביב הצעות חוק יסוד: הלאום, אשר נוסחו נידון שוב ושוב בימים אלו נשאלו שרת המשפטים איילת שקד וחברת הכנסת ציפי לבני, על עמדותיהן בנושא ועל יחסן הכללי למתח שבין יהודית לדמוקרטית.

שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי):
"אפשרי בעיני ששני הערכים יהודית ודמוקרטית יחיו ביחד, מבלי לעלות אחד על השני. הבסיס של מדינת ישראל הוא מדינת ישראל כמדינת העם היהודי."
חוק הלאום זה יהודי מבחינה לאומית, ויש הרבה מגזרים במדינה, כל אחד יכול לראות את זה איך שנוח לו, לכל אחד יש את היהודית שלו, אבל בחוק הלאום, כשאנחנו מדברים על יהודי, אנחנו מדברים על לאום. גם אני וגם ציפי לבני רואות עין בעין את הערכים המקבילים. מבחינה חוקתית היום נוצר יתרון לערך ״דמוקרטית״ וצריך לתת לבית המשפט כלים חוקתיים לאזן את ערך ״היהודית".
מדינת ישראל היא מדינה יהודית ולא מדינת כל לאומיה. זה בדיוק החשש של המחוקק לאור הפרשנות שיצר בית המשפט העליון בעשרות השנים האחרונות. ישנם כיום מקומות מועטים שבהם יש הכרח לשמור על צביונה של מדינת ישראל כמדינה יהודית. המדינה היהודית שבחוק הלאום היא מבחינה לאומית. לכל אחד יש את היהודית שלו. אנחנו לא נכנסים בחוק לשאלה ״מי הוא יהודי״. החוק בא לתת כלים לביהמש בפסיקה יומיומית. לדוגמא - בשאלה האם יישוב יכול להיות רק יהודי. אני רוצה שהתשובה ליישוב יהודי בגליל תהיה חיובית. יהוד הגליל היא לא מילה גסה.״
 
 
ח"כ ציפי לבני (המחנה הציוני):
"כשעלה חוק הלאום לראשונה רציתי לעשות דיון עומק בנושא. ביקשת מפרופ' גביזון את דעתה היא עשתה את עבודתה נאמננה, ומצאה שעדיף שלא לחוקק, והסיקה כי לו יוחלט לחוקק מוטב שזה יהיה על בסיס שיח שבו משתתפים כלל חלקי החברה הישראלית. הדיון שאנחנו רואים היום בכנסת הוא לא דיון מכבד, הוא דיון דורסני. המילים יהודית ודמוקרטית הן שני המילים שיוצרות את הפער העמוק ביותר ביננו בשאלה במה זה אומר. אפשר למצוא את זה בין המובן יהודי שבו הפרשן הוא הרב, ולא בג"ץ ובית המשפט העליון ועד לצד השני שבו אומרים יהודית ודמוקרטית זה אותו הדבר, ולכן לא צריך דברים מאפיינים. המונופול על ההגדרה, הדיון הזה צריך להיות לא רק ביננו לבין עצמנו, אלא גם ביננו לבין העם היהודי שזה ביתו גם אם הוא כרגע לא גר כאן.
 
אין סטטוס קוו , אנו נעים בכיוון הרסני שמסכן את ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית. המנעד בו ניתן למצוא את כל הדעות נע בין הדתי לדמוקרטי. עמדתי היא - מדינת הלאום לעם היהודי עם שייוויון זכויות לכל אזרחיה. אבל, זו לא רק עמדתי זו מגילת העצמאות. המונופל של מדינת ישראל לא נמצא בידי המפלגות השונות. בעבר אמרו המנהיגים השונים שהם מוכנים לוותר על מנת לחבור למען הקמת המדינה, ואומר כאן את הדברים באופן ישיר - המהלכים שקורים היום בכנסת אינם מכבדים. הם דורסניים! הם פוגעים בדמוקרטיה.  לעגן את הזהות היהודית הפך לתירוץ למחוק את הזכויות. איפה השיוויון במדינה יהודית ?חוק הלאום הנוכחי זהו חוק יסוד שיקטין ויגמד את הזכויות של אזרחי ישראל.אנו נמצאים בצומת דרכים , מדינה יהודית ודמוקרטית בעלת רוב יהודי היא קריטית לקיומנו אך במדינה יהודית צריך גם לשמור על שיוויון.
 
דמוקרטיה ושיוויון הם חלק ממעכרת הערכים שלנו . ועל כן אנו צריכים לשמור על ערכים יהודיים ודמוקרטיים במקביל. היום נעשה מאמץ למחוק את תעודת הלידה של מדינת ישראל, את מגילת העצמאות, ואני אומרת - מדינת ישראל שאין בה שיוויון איננה מדינה יהודית".





תחומי עניין קשורים

ייתכן וגם זה יעניין אותך

    תנאי שימוש
    עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר