הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – עיון חוזר בפטור מטעמי הכרה דתית שהושג במרמה), התשע"ז–2016

הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – עיון חוזר בפטור מטעמי הכרה דתית שהושג במרמה),
התשע"ז–2016 של חברי הכנסת עפר שלח (יש עתיד), מיקי רוזנטל ואיתן כבל (המחנה הציוני) מבקשת להעניק לחוק סמכות לבלטל פטור מטעמי הכרה דתית, במקרה שהוכח שהפטור הושג במרמה

 

יוזמים:      חברי הכנסתעפר שלח
                                                מיקי רוזנטל
                                                איתן כבל           
______________________________________________                                         
                                             פ/3494/20
 
הצעת חוק שירות ביטחון (תיקון – עיון חוזר בפטור מטעמי הכרה דתית שהושג במרמה),
התשע"ז–2016
 
ביטול סעיף 41
1.
בחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986[1] (להלן – החוק העיקרי), סעיף 41 – בטל.
תיקון סעיף 42
2.
בסעיף 42 לחוק העיקרי, סעיף קטן (ה) – בטל.
תיקון חוק שירות ביטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה)
3.
בחוק שירות ביטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשע"ב–2012[2], סעיפים 3 ו-4 – בטלים.
דברי הסבר
סעיף 40 לחוק שירות ביטחון [נוסח משולב], התשמ"ו–1986, שעניינו פטור מטעמי הכרה דתית, קובע כי פטור מחובת שירות ביטחון יינתן לכל מיועדת לשירות ביטחון אשר הצהירה, באופן ובמועד שנקבעו בתקנות, כי טעמים שבהכרה דתית מונעים אותה מלשרת.
סעיף 42 לחוק מקנה סמכות לבטל פטור שניתן לפי החוק, לאחר קיום הליך של עיון חוזר בפטור, אם שוכנע מי שמקיים את העיון החוזר, כי הפטור ניתן כתוצאה ממסירת ידיעות כוזבות או ממעשי מרמה או הטעיה אחרים. ואולם, סעיף קטן (ה) מסייג את תחולתו וקובע כי הוראות הסעיף לא יחולו על פטור שניתן מטעמי הכרה דתית.
לעניין ביטול פטור שניתן מטעמי הכרה דתית, נקבע הסדר מיוחד בסעיף 41 לחוק. על פי הסעיף האמור, ביטול פטור שניתן מטעמי הכרה דתית ייעשה רק במקרה שבו הורשעה המצהירה בפסק דין סופי על עבירה של שבועת שקר או בהסתמך על ידיעה כוזבת. בכך מצטמצמת במידה ניכרת האפשרות לאכוף את חובת השירות על מי שהגישה תצהיר כוזב לפי סעיף 40 לחוק במטרה להשתמט משירות.
כיום, לא ניתן לבטל את הפטור גם במקרים שבהם קיימות ראיות חד-משמעיות לכך שהושג במרמה, כל עוד לא מוצה ההליך הפלילי. המציאות מלמדת, כי האכיפה במקרים של הגשת תצהיר כוזב לפי סעיף 40 לחוק אינה מספקת. לכן, הגשת תצהיר שיקרי לפי סעיף 40 מהווה ערוץ נוח להשתמטות מגיוס.
כדי למנוע ככל האפשר ניצול לרעה של האפשרות לקבל פטור מחובת שירות, בידי מי שאינה מקיימת את התנאים שנקבעו בסעיף 40, מוצע להחיל על פטור שניתן לפי הסעיף האמור, את ההסדרים של עיון חוזר שנקבעו בסעיף 42 לחוק, בדומה לכל פטור אחר שניתן לפי החוק. לכן מוצע לבטל את הוראת סעיף קטן (ה) של סעיף 42 לחוק ואת הוראת סעיף 41 לחוק.
בחוק שירות ביטחון (תיקון מס' 18 והוראת שעה), התשע"ב–2012, שטרם נכנס לתוקף, נקבע הסדר מיוחד, מקל יותר מההסדר המוצע, שיאפשר לפוקד לבטל פטור הניתן למיועדת לשירות ביטחון דרך ועדה מיוחדת שתוקם לצורך נושא זה. מוצע לבטל את סעיפים 3 ו-4 לחוק זה, כך שהסדר זה לא יחול וההסדר לצורך ביטול הפטור מחובת שירות יהיה זהה להסדר הקבוע בסעיף 42 לחוק שירות ביטחון.
הצעת חוק ממשלתית בנוסח זה הונחה על שולחן הכנסת השבע-עשרה ביום ל' בסיוון התשס"ו (26 ביוני 2006) (מ/247).
הצעות חוק זהות הונחו על שולחן הכנסת השבע-עשרה על ידי חברי הכנסת איתן כבל ואופיר פינס-פז (פ/3501/17) ועל ידי חברת הכנסת עמירה דותן (פ/3697/17), על שולחן הכנסת השמונה-עשרה על ידי חבר הכנסת איתן כבל (פ/991/18), על ידי חבר הכנסת אופיר פינס-פז (פ/1158/18) ועל ידי חבר הכנסת איתן כבל (פ/2986/18), על שולחן הכנסת התשע-עשרה ועל שולחן הכנסת העשרים על ידי חבר הכנסת עפר שלח וקבוצת חברי הכנסת (פ/2343/19; (פ/20/1725; הוסרה מסדר היום ביום ד' בשבט התשע"ו (14 בינואר 2016)).
 
 
———————————
הוגשה ליו"ר הכנסת והסגנים
והונחה על שולחן הכנסת ביום
כ' בחשוון התשע"ז – 21.11.16
 
 
[1] ס"ח התשמ"ו, עמ' 107.
[2] ס"ח התשע"ב, עמ' 218.