חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
תאריך: 19.2.15

נאווה בוקר (ליכוד): "התחתנתי בנישואים אלטרנטיביים", קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): "הייתי מסורבת גט שנתיים", רות קלדרון (יש עתיד): "דרשתי לעשות גט שוויוני"

בדבריהן של המחוקקות אמש, בלטו במיוחד הסיפורים האישיים. המונופול האורתודוקסי והבעיות החמורות בתפקודה של הרבנות לא פסחו גם עליהן.

מכון 'על משמר הכנסת' וארגון 'ישראל חופשית' ערכו פאנל בהשתתפות חברות כנסת ומועמדות בתחום הדת והמדינה. נידונו עניינים ברומו של עולם, נישואים אזרחיים, גיור, קבורה ועוד. העובדה כי כמעט כל אחת מהן התמודדה באופן אישי עם קשיים מול הממסד הרבני והמונופול האורתודוקסי, מעידה על השיטתיות ועל עומק הבעיה.

נאווה בוקר (הליכוד): "לבעלי ליאור שנספה באסון הכרמל נישאתי בנישואים אלטרנטיביים. ליאור היה בעלי השני. לאחר הנישואים הראשונים שלי, החלטתי שעם הרבנות אני סיימתי. זאת היתה החלטה אישית. הבנתי עד כמה זה נורא ועד כמה זה קשה, וכמה הם מקשים על הציבור בעיקר שרוצים להתגרש. שלא לדבר על אלה שרוצים להתחתן"

קסניה סבטלובה (המחנה הציוני)
: "למזלי, אני יהודיה נכונה משני הצדדים. בגלל זה אז אני סבלתי רק מעט ברבנות בשלב החתונה אבל סבלתי הרבה מאוד בגירושין - הייתי שנתיים מסורבת גט."

רות קלדרון (יש עתיד): "גם אני נישאתי מחוץ לרבנות, נישואים יהודיים רבוניים. אך התגרשתי בתוך הרבנות. בערב לפני אמרתי לעצמי הרי כתבנו כתובה הדדית, אז מה, אני אתן לו לתת לי גט חד צדדי? אז כתבתי גט. נתתי לו את הגט ועם ישראל לא השתנה מזה אבל למזלי יצאנו בזול".

לצד תפיסת העולם והוויכוחים הפוליטיים, כל חברות הכנסת הצהירו על כוונתיהן לפעול בנושא בכנסת הבאה:

רחל עזריה (כולנו): "המצע של כולנו בתחום הדת והמדינה לא תואם את עמדותיי ואמונותיי במאה אחוז. אחד הדברים שלי מאוד מאוד חשובים זה  לעסוק בנושאים הללו. זו מרכולתי העיקרית. זה מה שאני מציעה. אני מבחינתי רואה את עצמי כנציגה שלכם בכנסת. אני מתחייבת לפעול בנושאים האלה"

מיכל רוזין (מרצ): "עד שלא תקום ממשלה שתהפוך את היוצרות ותבקש לעשות שינוי אמיתי, לא יהיה פה כזה. אנחנו במרצ לוחמי קרב, לא נוותר על נושאי דת ומדינה. אנחנו בעד ביטול הרבנות הראשית. אנחנו בעד שיוויון בתקציבים לכל הזרמים."

נאווה בוקר (הליכוד): אני באופן אישי חושבת שיש עוד הרבה מה לעשות בתחום. גם אם זה בנושא של מעמד האישה, אם זה הדרת נשים, אם זה נישואים של בני הקהילה הגאה. אני בעד לתת להם גם את האפשרות להינשא. אני יודעת שיש איזשהי סוג של פשרה שנקראת "ברית זוגיות" אני חושבת שזה דבר נהדר שצריך לקדם אותו."

רות קלדרון (יש עתיד):  "מבחינה פוליטית, לנו, השולחן הזה, אין לנו צבא. הציבור של ההתחדשות היהודית לא בוחר בגלל התחדשות יהודית. אני הייתי לבד בכנסת. כשיאיר לפיד מסתכל מאחורי מי יש בוחרים, האמת היא שמאחורי אין בוחרים. רוב האנשים של ההתחדשות יהודית בוחרים במפלגות אחרות. זה שאני במקום 15 זה כי אני יודעת שללפיד זה חשוב. הציבור שרוצה בתי כנסת רפורמים וקונסרבטיבים, בתי מדרש חילוניים, ברית הזוגיות, קבורה החילונית, שיהודית ודמוקרטית יצליח לנצח את "חוק הלאום" - כדי שזה יקרה צריך צבא. זה מאוד קשה לבד."

קסניה סבטלובה (המחנה הציוני): "אני רוצה שלתאומות שלי תהיה זכות בחירה. אם הן ירצו להתחתן ברבנות מצוין, אם לא שיתחתנו באיזה צורה שנוח להן. ככה גם כל שני בגירים במדינת ישראל, זה לא משנה מי הם, נשים גברים ומה שביניהם. אני מקווה שנקבל מספיק מנדטים ואוכל לפעול למען הנושאים האלה. זה בהחלט נושא שאני הולכת לקדם בכנסת"
רחל עזריה (כולנו):
"המצע של כולנו בתחום הדת והמדינה לא תואם את עמדותיי ואמונותיי במאה אחוז. אחד הדברים שלי מאוד מאוד חשובים זה לעסוק בנושאים הללו. זו מרכולתי העיקרית, זה מה שאני מציעה.
אחד הדברים הראשונים שנמצאים במצע זו דרישה להקים צוות של כל חברי המפלגות בקואליציה כדי לעסוק בנושאים שחשובים לנו בתחום הדת והמדינה. החל בגיור, דרך נישואים, דרך בית דין רבניים דרך כל אחד מהנושאים. אני יודעת שזו השיטה הכי טובה לגרום לכך שנוכל להתקדם בנושאים הללו.
אני מבחינתי רואה את עצמי כנציגה שלכם בכנסת. אני מתחייבת לפעול בנושאים האלה"

נאוה בוקר (ליכוד):
"אף פעם לא ידעתי איך להגדיר את עצמי. באתי מבית שהוא דתי-לאומי, מצד שני במהלך השנים כבר הפכתי להיות אדם חילוני. אני מאמינה בנישואים אלטרנטיבים, בקידום מעמד האישה, דברים שאולי סותרים את את הדת ה"רגילה".
אני אשתף אתכם בסיפור הפרטי שלי. אני אלמנת צה"ל. לבעלי ליאור שנספה באסון הכרמל אני נישאתי בנישואים אלטרנטיביים. ליאור היה בעלי השני. לאחר הנישואים הראשונים שלי, אני החלטתי שעם הרבנות אני סיימתי. זאת היתה החלטה אישית. הבנתי עד כמה זה נורא ועד כמה זה קשה, וכמה הם מקשים על הציבור בעיקר שרוצים להתגרש. שלא לדבר על אלה שרוצים להתחתן. יש קשיים רבים ואני חושבת שנכון לטפל בכל מה שקשור בכך. אנחנו החלטנו לעשות טקס אלטרנטיבי להחתן בדרך משלנו.
אני באופן אישי חושבת שיש עוד הרבה מה לעשות בתחום. גם אם זה בנושא של מעמד האישה, אם זה הדרת נשים, אם זה נישואים של בני הקהילה הגאה - יש לנו תא של הקהילה הגאה במפלגה. אני בעד לתת להם גם את האפשרות להינשא.
אני יודעת שיש איזשהי סוג של פשרה שנקראת "ברית זוגיות" אני חושבת שזה דבר נהדר שצריך לקדם אותו. צריך לתת להם את האפשרות לחיות כזוג נשוי, להרגיש את התחושה הזו ולקבל את כל הזכויות הסוציאליות שאחרים מקבלים. אני מאמינה במסורת ואהבת האדם. אני מאוד מתחברת למה שנעשה כאן בקהילה הקונסרבטיבית. ד"א, אני שוקלת להצטרף, תקבלו אותי?"

רות קלדרון (יש עתיד):

"החידוש בכניסה של יש עתיד לקואליציה הוא, שלא היה כתוב בהסכמים הקואלציונים "שימור הסטטוס-קוו הדתי". זה מבחינתנו היה הישג. היינו במידה מסוימת תמימים וצעירים בהרבה מאוד מובנים.
בשותפות עם הבית היהודי, נתתי הרבה מאוד תקוות, כי אני אוהבת מחלוקת. אני לא אוהבת להיות במקום שכולם אותו דבר, אני לא אוהבת הומוגניות. מה שאני מאוד מעריכה ונהנת ממנו בתוך יש עתיד - אני ביחד עם שי פירון ועליזה לביא ודב ליפמן, ולפעמים יותר קשה עופר שלח ויעל גרמן, שהם חילונים לתפארה.
החברה הישראלית ברובה, עדיין מתקשה עם תנועות ליברליות. זה עוד לא הולך בקלות - רפורמים וקונסרבטיבים. אני מרגישה שאני הקול של התנועה הקונסרבטיבית והרפורמית במפלגה שלי במידת האפשר.
אני הייתי מקום 13 ועברתי למספר 15. מי שעבר אותי זה בועז טופורובסקי - נציג הסטודנטים ופנינה תמנו-שטה שהיא נציגת הקהילה האתיופית. אני מאוד מסכימה עם המהלך הזה.
אבל אני אגיד לכם מבחינה פוליטית - לנו, השולחן הזה, אין לנו צבא. הציבור של ההתחדשות היהודית לא בוחר בגלל התחדשות יהודית. אני הייתי לבד בכנסת. כשיאיר לפיד מסתכל מאחורי מי יש בוחרים, האמת היא - שמאחורי אין בוחרים. רוב האנשים של ההתחדשות היהודית בוחרים במפלגות אחרות. זה שאני במקום 15 זה כי אני יודעת שללפיד זה חשוב. אני יודעת את זה פשוט כי הוא ביקש ממני לבוא. יום אחד, או שתקום מפלגה של התחדשות יהודית ואז נוכל כולנו ביחד לקדם את זה, או שהציבור שרוצה בתי כנסת רפורמים והקונסרבטיבים, בתי מדרש חילוניים, ברית הזוגיות, קבורה חילונית, שיהודית ודמוקרטית יצליח לנצח את "חוק הלאום" - כדי שזה יקרה צריך צבא. זה מאוד קשה לבד.
אני לא רות קלדרון, מישהו צריך לעמוד מאחורי. כרגע, לתנועה שלנו של התחדשות יהודית ויהדות פלורליסטית אין תודעה פוליטית. אפילו אני, עד לפני שנתיים היתה לי דחייה גדולה מפוליטיקה ופוליטקאים.
אני חושבת כרגע שכדרך פשרה לא צריך הילחם דוך ברבנות. בימים שהצבעתי מרצ לא ראיתי שהצלחנו לפרוץ את זה, אני מאמינה שאפשר לעשות דרך מקבילה לרבנות לעת עתה - ברית הזוגיות. אבל לצערי הבית היהודי חסמו כל דבר וראיתי שהם נבהלים מאוד מאוד. ניסיתי להבין ממה הפחד - הטענה היא שאם המשפחה הקונבנציונלית תתפרק, הכל יפרם. אני חיה במשפחה אלטרנטיבית ואני חושבת שזה טוב ובריא אבל לך תסביר.
אני חושבת שלא צריכה להיות רבנות ראשית אחת. אני חושבת שכל קהילה צריכה להכריז על הרבנים שלה, ולכל קהילה יהיה את הסמכות לגיור שלה וזה לא צריך להיות ממלכתי. זה לא עובד. זה לא נכון.
גם אני נישאתי מחוץ לרבנות, נישואים יהודיים רבוניים, אך התגרשתי בתוך הרבנות. בערב לפני אמרתי לעצמי - הרי כתבנו כתובה הדדית, אז עכשיו אני אתן לו לתת לי גט חד צדדי? אז כתבתי גט. בבוקר הבאתי אותו איתי לרבנות בת"א. אחרי שעשו את הפרוצדורה, ואני הרי למדתי מסכת גיטין והכרתי את הכל לעומק, שאלתי את הרב אם זה בסדר שגם אני אתן לו גט. הרב הסכים, מבחינתו מה אכפת לו. אמרתי לרב שיגיד לי את אותו הדבר שהוא אמר לו, הוא הסכים ואמר את אותו הדבר. נתתי לו את הגט ועם ישראל לא השתנה מזה אבל למזלי יצאנו בזול"

קסניה סבטלובה (המחנה הציוני):

"אני גדלתי במוסקבה. בבית של ההורים שלי לא דיברנו על דת ולאום. ידענו שאנחנו יהודים אבל לא יותר מזה. כשרצו להעליב אותי בביה"ס קראו לי יהודיה. בארץ, פעם ראשונה ששאלו אותי איזה מין יהודיה את? האם את יהודיה על פי האבא? או אמא? ומה עם סבתא שלך? ומה עם הסבתא של אבא שלך? למזלי, אני "היהודיה הנכונה" משני הצדדים. בגלל זה אני סבלתי רק מעט ברבנות בשלב החתונה אבל סבלתי הרבה מאוד בגירושין - הייתי שנתיים מסורבת גט.
כששולי מועלם בפאנל הקודם שישבנו יחד אמרה לי שזו תופעה זניחה, שיש רק 30-40, אמרתי לה שרק בין חברותי יש 30-40. כמעט אין נשים שאני מכירה שלא עברו את החוויה המשפילה הזאת.
אני גדלתי בבי"ס מפד"לי. לא סבלתי שם, נהנתי מאוד. בזכות הבי"ס הזה אני יודעת המון דברים נפלאים. באוניברסיטה למדתי בחוג לתקשורת ומזרח תיכון. מי שלומד ערבית, ועל התרבות של הצד השני, אני חושבת שמאוד קשה לו להישאר עם אותן דעות שהיו בבי"ס שגדלתי. לאט לאט נפתחו עיני. גם בזכות חברים שפגשתי, מהזרם הרפורמי והקונסרבטיבי באוניברסיטה העברית. נודע לי פתאום שהזרם האורתודוקסי בישראל הוא לא הזרם הכי נפוץ בעולם. זה משהו שהרבה אנשים לא יודעים - כולם חושבים שזה קהילות זניחות, אך זה קהילות עצומות וחשובות.
אין כזה דבר חצי שוויון. או שיש שוויון לאנשים להתחתן, להתגרש, להיקבר. אני נזכרת בפרשייה מביכה מהשנים האחרונות. נהרג חייל דובר רוסית. בני גנץ הניח זר על קברים של חיילים שנהרגו, מה לעשות, החייל הזה היה קבור שם מעבר לגדר. הוא לא הניח את הזר. אני בטוחה שזה לא היתה החלטה שלו, אבל למשפחה של אותו חייל זה פשוט לא משנה. אם אתה טוב מספיק כדי למות במדינה הזאת, את אמור להיות טוב מספיק כדי להיקבר בה.
זה בהחלט נושא שגם אני הולכת לקדם בכנסת.
יש הבנה וכמיהה לשינוי בסטטוס קוו שקיים במדינת ישראל גם בציבור דוברית הרוסית.
אני רוצה שלתאומות שלי תהיה זכות בחירה. אם הן ירצו להתחתן ברבנות, מצויין, אם לא שיתחתנו באיזה צורה שנוח להן, וככה גם כל שני בגירים במדינת ישראל, זה לא משנה מי הם, נשים גברים ומה שביניהם.
אני מקווה שנקבל מספיק מנדטים ואוכל לפעול למען הנושאים האלה."

מיכל רוזין (מרצ):

"באתי לקדם שוויון בכלל, כולל לכל זרמי היהדות, לקהילה הגאה, לערבים. זה חלק מתפיסת עולם כוללת.
בכנסת האחרונה היה פספוס עצום. זה לא הפתיע אותי. מה שניסו לעשות זה להחליף את הכיפה משחורה לסרוגה. זה לא שינוי אמיתי, לא באו לעשות שינוי. אז נחליף לכיפה סרוגה, והם קצת יותר נחמדים, אולי קצת יותר מחייכים אולי נראים קצת פחות חשוכים. בסופו של דבר, המציאות טפחה על פנינו בזכות וטו של הבית היהודי על תחום הדת והמדינה. לא יכולנו לקדם כלום.
רוב החכים לא דתיים אפילו לא מסורתיים. רובם משתמשים בתחבורה הפרטית שלהם בשבת, יוצאים לקניות, רובם יוצאים בשבתות, לא שומרים מסורת. מיעוט קיצוני מחליט איך שאר המדינה תחייה. הרבנות קיימת בשבילנו החילונים- החרדים בכלל לא משתמשים ברבנות.
עד שלא תקום ממשלה שתהפוך את היוצרות ותבקש לעשות שינוי אמיתי, לא יהיה פה כזה.
אנחנו ברמצ לוחמי קרב, לא נוותר על נושאי דת ומדינה.
אנחנו בעד ביטול הרבנות הראשית, אנחנו בעד שיוויון בתקציבים לכל הזרמים."
תנאי שימוש
עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר