חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
  • חוק האפלייה במקוואות עבר בקריאה שניה ושלישית בכנסת

    בתום דיון ממושך ולאחר הסתייגויות רבות, מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 21), התשע"ו-2016 של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי כנסת. בקריאה שלישית
    תמכו 41 והתנגדו 35.
    החוק החדש קובע כי מועצות דתיות רשאיות שלא לתת לגופים (כלומר בעיקר לבתי הדין של "גיור כהלכה", התנועה המסורתית והתנועה הרפורמית) להשתמש במקוואות.
    המקוואות בישראל הן שירות ציבורי, וזוהי הפעם הראשונה שהוגדרה בחוק אפליה גלויה ומופרשת כלפי התנועות הליברליות. לצד הפגיעה בעקרונות הדמוקרטיה (הרמיסה הבוטה של עקרון השויון, בתוספת עקיפת החלטת בג"צ) נזכיר כי על פי סקרים, כ- 7% מהיהודים בישראל מזהים עצמם כקשורים לתנועות המסורתית והרפורמית, וכי עיקר מניינה של יהדות התפוצות משתייך לזרמים אלה. ביחד עם קריסת מתווה הכותל, יש כאן מסר פוגעני ביותר כלפי יהדות התפוצות והיהדות הפלורליסטית בישראל.
    החוק נולד כתגובה לפסיקת בג"צ מפברואר השנה. בג"צ פסק בעתירה שהוגשה על ידי התנועה המסורתית לפני עשר שנים, וקבע כי השימוש במקוואות צריך להיות מותר לכל אזרח על פי עקרון השויון.
    יוזם החוק הוא ח"כ משה גפני מיהדות התורה, ומצטרפים אליו ח"כים ממפלגתו, מש"ס ומהבית היהודי. יוזמי החוק הסבירו כי מטרתו למנוע מ"כתות" לקיים טקסים במקוואות הטהרה.
    כשהחוק עלה לראשונה הוסכם כי לא יקודם ללא הסכמת כל סיעות הקואליציה, אך החוק חוקק בהליך בזק עוד בטרם יציאת הכנסת לפגרת הקיץ. בתחילה התנגדו לחוק נשים אורתודוקסיות (שיוצגו בעיקר ע"י חברות הכנסת שולי מועלם ורחל עזריה), אך ח"כ גפני הבהיר שהחוק מיועד למנוע את כניסת ה"גופים" כלשונו, ולא הטובלות.
    תחולתו של החוק תחל בעוד תשעה חודשים. במהלך תקופה זו אמורה הסוכנות היהודית לממן הקמה של 2-4 מקוואות לתנועה המסורתית ולתנועה הרפורמית. המדינה טרם באה בדברים עם הסוכנות היהודית ועם נציגי התנועות, ספק אם תשעה חודשים הם פרק זמן מספק להקמת מקוואות מופרדים אלה, ואף לא מובן מדוע הסוכנות צריכה להשתרבב פנימה כאפיק לפתרון האפליה הגלומה בחוק זה.
    תקציר...
  • עבר בקריאה טרומית: הצעת חוק המקוואות

    הצעת החוק שהגיש ח"כ משה גפני המבקשת לתקן כי טבילה במקווה תעשה אך ורק בהתא לתקנות הרבנות הראשית ולהלכה האורתודוכסית בלבד, עברה היום (16.3.16) בקריאה טרומית במליאה.
    תקציר...
  • הצבעה: להאריך את תקופת המאסר המקסימלית לסרבני גט מעשר שנים לעשרים שנים


    הצבעה: להעביר את הצעת החוק לוועדה שתקבע ועדת הכנסת - הצעת חוק בתי דין רבניים (קיום פסקי דין של גירושין) (תיקון - הארכת התקופה המרבית למאסר כפייה), התשע"ד-2013

    ההצעה מבקשת להאריך את תקופת מאסר הכפייה המקסימלית לסרבן גט מעשר שנים כיום לעשרים שנים.  

    הצעת החוק עברה לוועדה ברוב של 16 בעד 0 נגד ו-0 נמנעים.
    תקציר...
  • הצבעה בוועדת השרים: אושרה הצעת החוק לפיה יתאפשר לזוגות חד-מיניים לבצע את הליך הפונדקאות

    וועדת השרים לענייני חקיקה אישרה היום (2.3) את הצעת החוק של שרת הבריאות, יעל גרמן, לפיה יתאפשר לראשונה גם לזוגות חד-מיניים לעבור את הליך הפונדקאות.
    אם זאת, חשוב להזכיר שלחוק עוד דרך ארוכה עד לאישורו הסופי, במהלכה הוא יעלה להצבעה במליאה. 
    קראו את הידיעה המלאה וגלו מי הצביע בעד, מי הצביע נגד, ומה הם פרטי ההצעה. 
    תקציר...
  • הצבעה: לאפשר לנשים להתמנות לתפקיד מנהלת בתי הדין הרבניים, בעזרת ביטול הדרישה לכשירות לדיינות או לרבנות


    הצבעה: להעביר את הצעת החוק לוועדה שתקבע ועדת הכנסת - הצעת חוק הדיינים (תיקון - כשירות למנהל בתי הדין הרבניים), התשע"ד-2014

    מהות החוק:
    "במצב המשפטי הקיים כיום, בתי הדין הרבניים מאוישים על ידי דיינים גברים בלבד. החוק אינו מאפשר לאישה להתמנות אף למשרה של מנהלת בתי הדין שהיא משרה מינהלית ולא שיפוטית. הצעת חוק זו נועדה לאפשר מינויה של אישה לתפקיד מנהלת בתי הדין הרבניים. לשם כך מבוטלת הדרישה הייחודית לכשירות לדיינות או לרבנות, הניתנת בישראל לגברים בלבד".

    הצעת החוק עברה לוועדה ברוב של 24 בעד 9 נגד ו-2 נמנעים. 
    תקציר...
  • הצבעה: לאפשר את מינויה של אישה לתפקיד מנהלת בתי הדין הרבניים

    הצבעה: להעביר את הצעת החוק לוועדה שתקבע ועדת הכנסת - הצעת חוק הדיינים (תיקון - כשירות דיינים), התשע"ד-2014

    מהות החוק:
    הצעת חוק זו נועדה לאפשר מינויה של אישה לתפקיד מנהלת בתי הדין הרבניים.

    הצעת החוק עברה לוועדה ברוב של  26 בעד 1 נגד ו-2 נמנעים. כמו כן, 1 לא הצביע.
    תקציר...
  • הצבעה: לאפשר מינויה של אישה לתפקיד מנהלת בתי הדין הרבניים


    הצבעה: להעביר את הצעת החוק לוועדה שתקבע ועדת הכנסת - הצעת חוק הדיינים (תיקון - כשירות דיינים), התשע"ד-2014

    מהות החוק:
    "הצעת החוק יוצרת אחידות בין הליך מינויו של מנהל בתי הדין הרבניים להליך מינויו של מנהל בתי המשפט, הליך המוסדר בסעיף 82 לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד–1984. מטרת ההצעה לאפשר מינויה של אישה לתפקיד מנהלת בתי הדין הרבניים".  

    הצעת החוק עברה לוועדה ברוב של 29 בעד 12 נגד ו-2 נמנעים.
    תקציר...
  • הצבעה: לאפשר מינוי של מי שאינו דיין, נשים וגברים כאחד, לתפקיד מנהל בתי הדין הרבניים


    הצבעה: להעביר את הצעת החוק לוועדה שתקבע ועדת הכנסת - הצעת חוק הדיינים (תיקון - כשירות למנהל בתי הדין הרבניים), התשע"ד-2014

    מהות החוק
    "תפקיד מנהל בתי הדין הרבניים, בדומה לתפקיד מנהל בתי המשפט או בתי הדין הדתיים המקבילים, איננו תפקיד שיפוטי ואינו מצריך בהכרח ידע הלכתי נרחב.
    יתרה מכך, המצב המשפטי הנוכחי אינו מאפשר מינוי אישה כמנהלת בתי הדין הרבניים, גם אם מדובר באישה שכישוריה וניסיונה מתאימים באופן מובהק לתפקיד. זאת, מאחר שכשירות לדיינות או לרבנות, ניתנות לגברים בלבד.
    מוצע לתקן את סעיף 13 לחוק הדיינים ולנסחו באופן זהה לסעיפים המקבילים לו בחוקים אחרים ולאפשר מינוי מנהל לבתי הדין הרבניים – בין שהוא דיין ובין שאינו דיין".

    הצעת החוק עברה לוועדה ברוב של 30 בעד 12 נגד ו-2 נמנעים.

    תקציר...
  • הצבעה: שינוי תנאי כשירות הדיינים בבתי הדין הרבניים


    הצבעה: להעביר את הצעת החוק לוועדה - הצעת חוק הדיינים (תיקון - כשירות דיינים), התשע"ד-2014

    מהות החוק
    "מטרת הצעת החוק היא לעגן בחוק הדיינים, התשט"ו–1955 (להלן – החוק), את תנאי כשירות הדיינים בבתי הדין הרבניים, הקבועים כיום, בתקנות הדיינים (תנאי הסמכה וסדריה), התשט"ו–1955 (להלן – התקנות). מוצע לקבוע שכשיר להתמנות דיין בבית דין רבני אזורי מי שעמד בבחינות מטעם המועצה, ולבטל את הסייג הקובע שהכשירות תקפה לשנתיים ואחר-כך תיבחן שנית.
    בנוסף, הצעת החוק מבקשת להבחין בין תנאי הכשירות הנדרשים למינוי דיין בבית הדין הרבני האזורי לבין תנאי הכשירות הנדרשים למינוי דיין בבית הדין הרבני הגדול.
    כמו כן, מוצע לתקן את סעיף 13 לחוק הדיינים ולנסחו באופן זהה לסעיפים המקבילים לו בחוקי שיפוט אחרים ולאפשר לכל אדם להתמנות לתפקיד מנהל בתי הדין הרבניים".

    הצעת החוק עברה לוועדה ברוב של 34 בעד 15 נגד ו-0 נמנעים.
    תקציר...

על מה מדובר?

המאבק לשוויון נשים הוא מאבק בקנה מידה עולמי שיש לו השלכות נרחבות בתחומים רבים. כמו במדינות אחרות בעולם מתמודדת מדינת ישראל עם הצורך לעגן בחוק את קידומן ושיפור מעמדן של נשים כדי להימנע ממצב של אפלייה מתמשכת. אחד הגורמים המייחדים את הביטויים של נושא זה במדינת ישראל הוא היחס ההדוק בין דת, מדינה ופוליטיקה.
מלבד האפליה והקשיים הניצבים בפני נשים בכל מקום בעולם, פעמים רבות אנו עדים לכך שבשם ההלכה והדת מפלים את ציבור הנשים, מדירים את רגליהם ומצרים את צעדיהן.

תנאי שימוש
עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר