חברי כנסת סיעות חקיקה והצבעות
  • מליאת הכנסת דחתה את הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב מקומי), התשע"ז-2016

    בתאריך ה-15.2.2017 דחתה מליאת הכנסת בקריאה טרומית את הצעת חוק  לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (גיור על ידי רב מקומי), התשע"ז-2016 של ח"כ אלעזר שטרן (יש עתיד) ברוב של כ-37 מתנגדים, אל מול 26 תומכים.
    תקציר...
  • חוק האפלייה במקוואות עבר בקריאה שניה ושלישית בכנסת

    בתום דיון ממושך ולאחר הסתייגויות רבות, מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 21), התשע"ו-2016 של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי כנסת. בקריאה שלישית
    תמכו 41 והתנגדו 35.
    החוק החדש קובע כי מועצות דתיות רשאיות שלא לתת לגופים (כלומר בעיקר לבתי הדין של "גיור כהלכה", התנועה המסורתית והתנועה הרפורמית) להשתמש במקוואות.
    המקוואות בישראל הן שירות ציבורי, וזוהי הפעם הראשונה שהוגדרה בחוק אפליה גלויה ומופרשת כלפי התנועות הליברליות. לצד הפגיעה בעקרונות הדמוקרטיה (הרמיסה הבוטה של עקרון השויון, בתוספת עקיפת החלטת בג"צ) נזכיר כי על פי סקרים, כ- 7% מהיהודים בישראל מזהים עצמם כקשורים לתנועות המסורתית והרפורמית, וכי עיקר מניינה של יהדות התפוצות משתייך לזרמים אלה. ביחד עם קריסת מתווה הכותל, יש כאן מסר פוגעני ביותר כלפי יהדות התפוצות והיהדות הפלורליסטית בישראל.
    החוק נולד כתגובה לפסיקת בג"צ מפברואר השנה. בג"צ פסק בעתירה שהוגשה על ידי התנועה המסורתית לפני עשר שנים, וקבע כי השימוש במקוואות צריך להיות מותר לכל אזרח על פי עקרון השויון.
    יוזם החוק הוא ח"כ משה גפני מיהדות התורה, ומצטרפים אליו ח"כים ממפלגתו, מש"ס ומהבית היהודי. יוזמי החוק הסבירו כי מטרתו למנוע מ"כתות" לקיים טקסים במקוואות הטהרה.
    כשהחוק עלה לראשונה הוסכם כי לא יקודם ללא הסכמת כל סיעות הקואליציה, אך החוק חוקק בהליך בזק עוד בטרם יציאת הכנסת לפגרת הקיץ. בתחילה התנגדו לחוק נשים אורתודוקסיות (שיוצגו בעיקר ע"י חברות הכנסת שולי מועלם ורחל עזריה), אך ח"כ גפני הבהיר שהחוק מיועד למנוע את כניסת ה"גופים" כלשונו, ולא הטובלות.
    תחולתו של החוק תחל בעוד תשעה חודשים. במהלך תקופה זו אמורה הסוכנות היהודית לממן הקמה של 2-4 מקוואות לתנועה המסורתית ולתנועה הרפורמית. המדינה טרם באה בדברים עם הסוכנות היהודית ועם נציגי התנועות, ספק אם תשעה חודשים הם פרק זמן מספק להקמת מקוואות מופרדים אלה, ואף לא מובן מדוע הסוכנות צריכה להשתרבב פנימה כאפיק לפתרון האפליה הגלומה בחוק זה.
    תקציר...
  • חוק האפלייה במקוואות עבר בקריאה שניה ושלישית בכנסת

    בתום דיון ממושך ולאחר הסתייגויות רבות, מליאת הכנסת אישרה בקריאה שנייה ושלישית את הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון מס' 21), התשע"ו-2016 של חבר הכנסת משה גפני וקבוצת חברי כנסת. בקריאה שלישית
    תמכו 41 והתנגדו 35.
    החוק החדש קובע כי מועצות דתיות רשאיות שלא לתת לגופים (כלומר בעיקר לבתי הדין של "גיור כהלכה", התנועה המסורתית והתנועה הרפורמית) להשתמש במקוואות.
    המקוואות בישראל הן שירות ציבורי, וזוהי הפעם הראשונה שהוגדרה בחוק אפליה גלויה ומופרשת כלפי התנועות הליברליות. לצד הפגיעה בעקרונות הדמוקרטיה (הרמיסה הבוטה של עקרון השויון, בתוספת עקיפת החלטת בג"צ) נזכיר כי על פי סקרים, כ- 7% מהיהודים בישראל מזהים עצמם כקשורים לתנועות המסורתית והרפורמית, וכי עיקר מניינה של יהדות התפוצות משתייך לזרמים אלה. ביחד עם קריסת מתווה הכותל, יש כאן מסר פוגעני ביותר כלפי יהדות התפוצות והיהדות הפלורליסטית בישראל.
    החוק נולד כתגובה לפסיקת בג"צ מפברואר השנה. בג"צ פסק בעתירה שהוגשה על ידי התנועה המסורתית לפני עשר שנים, וקבע כי השימוש במקוואות צריך להיות מותר לכל אזרח על פי עקרון השויון.
    יוזם החוק הוא ח"כ משה גפני מיהדות התורה, ומצטרפים אליו ח"כים ממפלגתו, מש"ס ומהבית היהודי. יוזמי החוק הסבירו כי מטרתו למנוע מ"כתות" לקיים טקסים במקוואות הטהרה.
    כשהחוק עלה לראשונה הוסכם כי לא יקודם ללא הסכמת כל סיעות הקואליציה, אך החוק חוקק בהליך בזק עוד בטרם יציאת הכנסת לפגרת הקיץ. בתחילה התנגדו לחוק נשים אורתודוקסיות (שיוצגו בעיקר ע"י חברות הכנסת שולי מועלם ורחל עזריה), אך ח"כ גפני הבהיר שהחוק מיועד למנוע את כניסת ה"גופים" כלשונו, ולא הטובלות.
    תחולתו של החוק תחל בעוד תשעה חודשים. במהלך תקופה זו אמורה הסוכנות היהודית לממן הקמה של 2-4 מקוואות לתנועה המסורתית ולתנועה הרפורמית. המדינה טרם באה בדברים עם הסוכנות היהודית ועם נציגי התנועות, ספק אם תשעה חודשים הם פרק זמן מספק להקמת מקוואות מופרדים אלה, ואף לא מובן מדוע הסוכנות צריכה להשתרבב פנימה כאפיק לפתרון האפליה הגלומה בחוק זה.
    תקציר...
  • הצבעה בועדת חוקה: קראו את הנוסח המעודכן של "חוק הגיור" ואת 38 ההסתייגויות אותן הגישו חברי וחברות הכנסת (אף אחת מהן לא התקבלה)

    לאחר דיון ממושך שנערך אתמול (19/3), דיון סוער ומלא אומציות, התאספו הבוקר (20/3) בשנית חברי וחברות הכנסת בכדי להצביע על שורת הרביזיות שהגישו חברי הכנסת המתנגדים להצעת החוק.

    קראו את הנוסח המעודכן ביותר של ההצעה, ועיינו בשורת הרביזיות שהוסרו כולן.

    לפניכם/ן שתי הסתייגויות מעניינות -
    א. ש"ס ויהדות התורה מציעים - "דיין גיור יהיה בעל מאור פנים והוא יקבל את המתגייר בסבר פנים יפות." הסתייגויות שעל פניו נראית חיובית, אך ברור שלא מדובר בשפה משפטית ובסעיף שנהוג וראוי להכניס להצעת חוק. הסתייגות מסוג זה מעידה על הרצון של מגישה לסרבל ולהאריך את הדיונים על ההצעה.
    ב.  ש"ס ויהדות התורה מציעים - "בית דין לגיור לא יערוך גיור למי שלא קיבל עליו עול תורה ומצוות". תנאי זה הוא תנאי הכרחי על מנת להשלים את הליך הגיור האורתודוקסי בישראל המתקיים כיום. יש בכך משום ראייה מוטעת של המציאות הרי רוב היהודים והיהודיות במדינת ישראל אינם שומרי תורה ומצוות. כחלק מהליך הגיור מתגיירים/ות נדרשים לקיים מצוות, לשנות את סגנון לבום ופעמים רבות, במידה ויש להם ילדים, להעביר אותם למערכת חינוך דתית.

    קראו את הצעת החוק המעודכנת ואת שאר ההסתייגויות.
    תקציר...
  • הצבעה: הקמה והסדרה של מערך גיור

    הצבעה: להעביר את הצעת החוק לוועדה - הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (מס` 3) (מערך הגיור ובתי דין לגיור), התשע"ד-2014 

    מהות החוק:
    "מוצע להסמיך את השר לשירותי דת להקים במשרדו מערך גיור, וכן מוצע לקבוע את תפקידי מערך הגיור, את תנאי הכשירות ואת אופן המינוי של ראש מערך הגיור. גם בנוגע לדייני הגיור שיכהנו בבתי הדין לגיור מוצע לקבוע הסדרים מפורטים אשר לכשירות הנדרשת מדיין גיור, לאופן מינויו ולדין המשמעתי שיחול עליו, וכן להסמיך את השר לשירותי דת, בהסכמת שר האוצר, להחליט על תשלום גמול והחזרי הוצאות לדייני גיור שאינם עובדי המדינה. עוד מוצע לקבוע כי בתי הדין לגיור ידונו במותבים של שלושה ואת דרך קביעת הרכבם של אותם מותבים. כמו כן, מוצע להסמיך את השר לשירותי דת לקבוע תקנות לביצוע פרק ב' המוצע, ובכלל זה לקבוע אגרות ואת השר לשירותי דת יחד עם שר הפנים לקבוע כללים לעניין גיור של נתינים זרים. מוצע לקבוע כי תחילתו של התיקון המוצע תהיה 30 ימים מיום פרסומו ברשומות, והוא יחול על הליכי גיור שיחלו ביום תחילתו של התיקון ואילך".

    הצעת החוק עברה לדיון בוועדה ברוב של 28 תומכים 16 מתנגדים ו-0 נמנעים. 
    תקציר...
  • הצבעה: שימור הסטטוס קוו בישראל

    להעביר את הצעת החוק לוועדה - הצעת חוק-יסוד: שימור הסטטוס-קוו בישראל
    להצעת החוק המלאה - לחץ/י כאן

    הצעת החוק נפלה ברוב של 48 נגד ו9 בעד.
    מהות החוק:
    בשנים האחרונות ישנה זחילה מתמשכת וכרסום מעמיק בסטטוס קוו. דוגמת השמירה על השבת שבעבר הלא רחוק לא העזו לחללה, הניסיונות לפגוע במערך הנישואין והגיור מכפי שנהג עד כעת, הכשרות ועוד. וכעת, האיום חלילה, על ההסדר שפעל במשך למעלה משישים שנה בנושא הסדרת מעמדם של הישיבות ועולם התורה.
    כאמור, לאור הפרצות הרבות שיש בסטטוס קוו, יש לעגן את המצב בחקיקה.
    תקציר...
  • הצבעה: שילוב קייסים באספה הבוחרת של הרבנות הראשית לישראל

    הצבעה: הצעת חוק הרבנות הראשית לישראל (תיקון – שילוב קייסים באספה הבוחרת)

    מהות החוק:
    "הצעת חוק באה לתת ביטוי למנהיגות הרוחנית של עולי אתיופיה, שהם יוכלו להיות שותפים בבחירת הרבנות הראשית במדינת ישראל".

    ההצעה נדחתה ברוב של 33 נגד 21 בעד ו-0 נמנעים.
    תקציר...
  • הצבעה: שילוב קייסים במועצות דתיות

    הצבעה: הצעת חוק שירותי הדת היהודיים (תיקון – שילוב קייסים במועצה דתית), התשע"א–2010

    מהות החוק:
    "מנהיגותם הרוחנית של יהודי אתיופיה נשללה מהם. הם יושבים בתוכנו במדינה הזאת אחרי שהם שמרו את יהדות אתיופיה 2,500 שנה בחירוף נפש, מפני אנטישמיות, מפני שנאה, מפני פגיעה. באו לכאן, ואנחנו – המדינה משפילה אותם. המדינה לא מתייחסת אליהם. המדינה פוגעת בהם, בכבודם ובכבוד העדה. היא לא סופרת אותם, בתואנה שהם לא מספיק יהודים.
    אין בחברה הישראלית מנהיגים דתיים שהגיעו למדינה הזאת והמדינה לא קיבלה אותם בכבוד רב. אין כאלה שהמדינה לא נתנה להם. אבל כאשר מדובר במנהיגים הרוחניים של יהודי אתיופיה, הקייסים, המדינה מתכחשת ולא מקבלת אותם. הם לא יכולים להיות שותפים בנישואים, בגירושים, בקביעת דתם. איזו בושה."

    ההצעה נדחתה ברוב של: 43 נגד 32 בעד ו-0 נמנעים.

    תקציר...
  • הצבעה: לא יהיה תוקף לביטול גיור שנעשה על-ידי בית-דין מוסמך

    הצבעה: הצעת חוק לתיקון פקודת העדה הדתית (המרה) (סמכות בענייני גיור), התשע"א–2011

    מהות החוק:
    "מדינת ישראל תיחשב לאזור אחד לעניין הגיור. לא יהיה תוקף לביטול גיור שנעשה על-ידי בית-דין מוסמך. חבר בית-דין מיוחד לגיור יהיה מוסמך לגייר או לרשום לנישואים מתגיירים, גם אם הם לא גרים באותה טריטוריה או באותו אזור מגורים שבו נמצא בית-הדין לגיור, ורבני ערים ומועצות מקומיות יהיו רשאים לגייר ולהקים בתי-דין לגיור." 

    ההצעה נדחתה ברוב של: 21 בעד 49 נגד ו0 נמנעים.
    תקציר...

על מה מדובר?

מדינת ישראל מפקפקת ביהדותם של למעלה מ-300,000 אזרחים. חלק מאלה צאצאים לזוגות מעורבים של יהודי ולא-יהודיה (מה שמכונה בהלכה "זרע ישראל") הזכאים לעלות על-פי חוק השבות אך אינם מוכרים בארץ כיהודים, חלקם יהודים על פי מוצאם אך אין ברשותם מסמכים ש'יוכיחו' את יהדותם בפני מוסדות הרבנות הראשית. גם בפני אלה המעוניינים להסדיר את מעמדם ולהתגייר או לוודא את מוצאם היהודי, הרבנות הראשית מערימה קשיים רבים.

כמו כן, יהודים שהתגיירו בהליך גיור קונסרבטיבי או רפורמי בארץ או בעולם, נחשבים במדינת ישראל רק "חצי" יהודים. הם רשאים לבצע עלייה, הם נחשבים לאזרחים, אך אינם יכולים לממש את זכותם להינשא לבחיר או בחירת ליבם. מדינת ישראל צריכה לקרב אליה את יהדות העולם, אשר ברובה אינה אורתודוקסית, במהלכים מסוג זה היא גורמת לתוצאה ההפוכה.
תנאי שימוש
עקבו אחרינו בפייסבוק עקבו אחרינו בטוויטר הירשמו לניוזלטר צרו קשר